בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וארא

בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל

פרשת וארא לאור הפטרתה

זיו חן זצ''ל

ספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק כ"ה

(כה) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב: (כו) וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם: ס

(א) בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ב) בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ: (ג) דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי: (ד) וְנָתַתִּי חחיים חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק: (ה) וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה: (ו) וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל: (ז) בְּתָפְשָׂם בְּךָ בכפך בַכַּף תֵּרוֹץ וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם: ס (ח) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה: (ט) וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי: (י) לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ: (יא) לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה: (יב) וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת: פ (יג) כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה: (יד) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה: (טו) מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם: (טז) וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי ה': פ (יז) וַיְהִי בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (יח) בֶּן אָדָם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדֹלָה אֶל צֹר כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ: ס (יט) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ: (כ) פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי ה': ס (כא) בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה': פ

היאור הוא מקור החיים של מצרים. פרעה סובר שהיאור שלי, הוא עשה אותו, הוא שולט בו. פרעה סובר שהוא שולט על מקור החיים של עצמו. נשים לב, הוא לא סובר שהוא אלהים, הוא לא סובר שהוא סובב כל עלמין, הוא סובר שהוא ממלא כל עלמין, הוא סובר שהוא מה שמחיה את העולם, כאשר הוא חלק מהעולם. פרעה נופל בפח: הוא רואה שאין יותר חזק ממנו בסביבתו, ומסיק שאם כן, הרי שהוא מקור כוח עצמי, ולא היא. לפי זה, יובן דיבורו של ה' למשה (ז):

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ:

שלב ראשון: פרעה, דע לך כי יש מי מעליך. משה יהיה אלהים לפרעה, וכעת נבחר לפרש את היותו אלהים לפרעה במובן המקביל למובן הדתי – משה יכול לנתק את פרעה ממקור חיותו, ובעצם חושף בפניו כי הוא לא מקור חיים עצמאי, ומיהו מקור החיים של פרעה? משה עצמו. בשלב זה פרעה לא עומד על טעותו היסודית – שה' הוא מקור החיים ואין בלתו – אלא הוא נחשף רק לטעות בזיהוי, כביכול. משה, בעיניו, הוא הבורא בכבודו ובעצמו, בורא המתפקד כאל לכל דבר, עם נביא והכל.

(ב) אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:

ההבדל היחיד בין השלב הזה לשלב הקודם הוא שכעת משה מדבר את מה שה' מצווה אותו. פרעה היה עלול להבין שמדובר כאן בטעות בזיהוי, כאמור, ואם לא הייתה שום בחינה בה פרעה מרגיש כי משה הוא אלהים כביכול, הוא היה עלול לחשוב שה' מנותק מהמציאות ולא משפיע עליה. לכן ראשית עלינו להקדים את אלהותו של משה, ולאחר מכן, לחשוף כי כל אלהותו של משה נובעת מהיותו מדבר את כל אשר ה' מצווה אותו. כאשר האדם מתבטל לה', הוא הופך להיות ידו הארוכה, הוא הופך להיות שליחו, וככזה, הוא שייך בתוכן היסודי שלו, במובן מסוים. אם כן, שלב שני: פרעה, דע לך כי אותו אחד שחשבת שהוא אלהים, איננו אלהים, אך הוא שייך באלהים כיוון שהוא מקיים את המגמה שלו בעולם, ובמילים אחרות: אתה אינך אלא בריה שפלה.

(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים: (ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:

שלב שלישי ואחרון: פרעה, דע לך כי אינך בריה שפלה, באמת אור ה' זורח גם בך, אך לא בשל בחירותיך (בשונה ממשה, שחשף את סגולתו הפנימית ומתוכה ביטא את כל ערכי חייו העקרוניים ביותר), אלא דווקא בשל חוסר בחירותיך, בשל הנכפות שלך אליו. אתה חשבת שאם תעביד אנשים, אתה תהיה להם לאלהים. כעת מתגלה כי העבדתך אותם הייתה חיצונית לחלוטין, לא שללת מהם את הבחירה, פשוט הזקת להם אם הם מימשו אותה לפי רצונם החופשי, לכן הם החליטו לפי רצונם החופשי לבחור בבחירות שאתה כיוונת אותם אליהם. לעומתך, ה' יכול לגרום לך לא לשלח את ישראל מארצך, ויותר מכך, לא לשמוע אל משה ואל אהרן, לא להבין תודעתית את מה שהם אומרים, ואפילו יותר מכך, לא להרגיש כלל, הוא יהפוך את לבך ללב אבן. אתה לא בריה שפלה, זורח בך אור ה', מתוך העובדה שאתה בריה שפלה.

מתוך כך, ישראל חושפים את תכניהם היסודיים ומתחברים אליהם, מתוך וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲני ה', מגיע וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, מתוך השייכות של הרחוקים ביותר אל המגמה האלהית באופן הכפוי ביותר, ישראל מגלים את ערכם האינסופי, את היכולת שלהם לבחור מרצונם החופשי, ברצונו של ה', לא מתוך עצמאותם, אלא מתוך שייכותם היסודית. בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל.