הדרך של זיו
זיו נולד בכפר סבא ולמד שם בילדותו.
בסיום לימודיו התיכוניים, עבר לישיבת ירוחם למרות המרחק הרב ממקום מגוריו, שכן ראה לנכון ששם המקום בו יוכל להתעלות בלימוד, השקפה והליכות.
תורה, חברות ואור
החברים לישיבה מספרים כי הוא היה שקדן, איש אמת שתמיד מברר לאמיתה של תורה והלכה, מנצל את הזמן ותמיד מאיר פנים לכולם. היו לו חברותות מכל הגילאים — גדולים וקטנים. מבחינתו, בתורה היה מקום לכולם. זיו כתב חיבורים תורניים ושירים רבים.
הבית שבנה עם הלל
בסיום שירותו הצבאי בגבעתי חזר זיו לישיבה ולמד בה עד שהתחתן עם בחירת ליבו — הלל חן.
שליחות ואמונה בדרך
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, זיו גויס למילואים בגדוד 630 של החטיבה הדרומית. הוא בחר לתת את כולו בתפקידיו ביישובי עוטף עזה.
זיו היה אומר ש״להרגיש משמעותי זה בחירה״: אתה מבין שפה התפקיד שלך, ושם אתה נותן את המאה אחוז.
זיו לא קרא לקדושי המלחמה נופלים, אלא מתעלים, כי:
״לא נופלים על הארץ אלא מתעלים עליה.״
זיו חן
זו הייתה דרכו הברורה.
לעילוי נשמתו
לאחר כניסת הגדוד לעזה, שימש זיו בתפקיד של קשר מ״פ בפלוגה א׳. במהלך תמרון בשכונת מרצחים בחאן יונס, בתאריך ג׳ אדר א׳ תשפ״ד, הופעל מטען על הכוח. זיו נהרג יחד עם מג״ד הגדוד נתי אלקובי, והמ״פ יאיר כהן. ה׳ יקום דמם.
בן 27 היה, הותיר אחריו הורים, אח, שתי אחיות, אשתו הַלל ואריאל אביה בנו (שנולד לאחר לכתו), וחברים ותלמידים רבים שכואבים את חסרונו.
יהי זכרו ברוך.