אני ה' לפרשת בא

לק"י

ט שבט ה'תשעז

אני ה'

לפרשת בא

זיו חן זצ''ל

בפרשתנו מסתיימת סדרת המכות שהמיט ה' על פרעה במצרים. נשאלת השאלה: למה? מדוע יש צורך בעשר מכות? אם ה' כה גדול, הוא יכול להוציא את ישראל גם בלי למרר את חייהם של המצרים! למה יש צורך במכות?

בהגדה שלפסח, מופיעה מסורת מעניינת בשם רבי יהודה:

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב.

והדברים מעלים תהיה מסוימת: מדוע לתת סימנים במכות מצרים? אמנם אנו מכירים את רבי יהודה כנותן סימנים גם ממקומות אחרים (לדוגמה, מנחות יא, ד), וממילא ניתן לומר שזו הייתה דרכו של רבי יהודה בקניין הבקיאות בתורה, אך אפשר שיש בדברים עומק יותר גדול.

אפשר שהסימנים השונים מאפשרים לרבי יהודה לחלק את המכות לחטיבות שונות. ישנה חטיבת דצ"ך, ישנה חטיבת עד"ש, וישנה חטיבת באח"ב.

מהו אופיה של חטיבת דצ"ך? אפשר לומר שחטיבת דצ"ך היא חטיבה שעניינה הורדה משמעותית של איכות חיי המצרים. הדם, כך על פי פשט הפסוקים (ז, יז-יח), הכה רק ביאור ולא בשאר המים. היאור הוא מקור מים מרכזי במצרים, אולי המקור הכי מרכזי. עם זאת, ניתן להשיג מים במקומות נוספים. גם הפגיעה האנושה בחקלאות אינה מסכנת חיים, כיוון שניתן לאכול בהמות, אם כי כאמור, מדובר בירידה קיצונית באיכות החיים. אף הכינים לא מסכנים חיים, אלא מורידים את איכותם באופן משמעותי.

מהו אופיה של חטיבת עד"ש? ניתן להציע שאופיה של חטיבת עד"ש הוא סיכון חיי המצרים. הערוב מביא איתו מחלות, תברואה לא תקנית בלשון המעטה וחיות טורפות. הדבר אף הוא מביא מחלות, והשחין היא מהגרועה שבמחלות, ומהזיהומים הנוצרים ממנה ניתן למות.

מהו אופיה של חטיבת באח"ב? ניתן לומר שאופיה של חטיבת באח"ב הוא גרימת מוות באופן פעיל, ולא רק סיכון חיי המצרים. הברד עלול לפגוע בבתי המצרים ולהרוג אותם בתוך מבצריהם, מכלה את החקלאות וגורם למוות מרעב לאחר שכבר אין בהמות לאכול בשל הדבר. הארבה מכלה את החקלאות שנותרה חרף הברד. החושך לא מאפשר טיפול נורמלי בחיי האדם בעת הצורך, ולפי פרשנות חז"ל על הפסוק "וימש חושך", הוגבלה באופן משמעותי תנועתם של המצרים, עד כדי חוסר תנועה, מה שגורם לחוסר יכולת להגיע אל מקורות מחיה, ואף אם לא נפרש כחכמינו, נראה ברור שאנשים שבלאו הכי מעוטי יכולת, כגון זקנים וילדים, מתו במהלך מכת חושך, שכן היכולת לטפל בהם התמעטה וכמעט נעלמה כליל. וכמובן, מכת בכורות, שאיננה אלא גרימת מוות באופן ישיר על ידי ה'.

אם כן, לפנינו שלוש חטיבות המחלקות את עשר המכות למכות בעלות אופיים ורמות שונים.

במפגש הראשוני של משה עם פרעה (ה, ב), אומר פרעה:

ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, לשלח את ישראל:  לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח.

אפשר שהתשובה לשאלת פרעה מגיעה אליו לאחר מכן (ז, ה):

וידעו מצרים כי אני ה' בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם.

ניתן להסביר את הדברים כך: פרעה, הנך שואל מי ה' אשר תשמע בקולו? דע לך כי אני ה', וכל מה שאתה רואה מסביבך יבער, אם כך יהיה רצוני. אם כן, ניתן לומר שכל מגמת מכות מצרים היא ללמד את פרעה כמה גדול ה'. אך אין זה קל כלל וכלל בעולם עובד אלילים, קל וחומר במצרים, בירת האלילים העולמית, שכן הם מלומדים בחרטומים ובלוחשי לחשים. במובן הזה, כדי ללמד את פרעה כמה גדול ה', לא רק בכמות כוחו אלא באיכותו ובמהותו, יש להראות לו שה' מתגלה בכל מערכות הטבע, וכך כותב החינוך (שפ) בטעם מצוות פסח שני:

לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם. כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא נסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים, וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם יש מאין בעת שרצה.

יציאת מצרים היא אות ברור לכל רואי השמש בחידוש העולם, בכך שה' שידד את כל מערכות הטבע עבור בנו בכורו ישראל. ניתן להציע הצעה אחרת ולצמצם את דברי החינוך, ולומר שאות זה הוא רק עבור המצרים. עם זאת, הותרנו את עיקר דברי החינוך על כנו – יש ביציאת מצרים אות ברור שלא משתמע לשתי פנים, בכך שה' שינה טבע העולם באופן משמעותי, לזה שה' הוא מלך העולם.

ניתן לומר שכאן מגיעות החטיבות השונות. ה' מנסה לגרום לפרעה להבין שכל מערכות הטבע בידיו, עד כדי כך שכל תופעת טבע, בין אם היא גורמת לירידה באיכות החיים, בין אם היא גורמת לסיכון חיים ובין אם היא גורמת להריגת חיים, היא תולדה של ה' יתברך. כל המציאות עליה מסתכל פרעה, נבראה ומקוימת דקה אחר דקה על ידי ה', ואת זאת גילה פרעה כאשר עשר המכות גילו כי ה' מושל בכל, ואם היה ה' מוציא את ישראל בנס אחד, היה עלול פרעה לטעון שה' הוא עוד אליל, אליל יותר חזק מאליליו הוא, אך הוא עדיין אליל. בכך שה' חולל את עשר המכות שהתבטאו בכל מרחבי המציאות, הוא בעצם ביטא את זה שהוא גדול יורת מהאלילים לא רק בכמות כוחו, אלא בכך שמהותית, הוא בעל היכולות כולם, וכל האלילים אינם אלא כאין וכאפס. אם שאל פרעה "מי ה'", יקבל הוא תשובה "אני ה'", תשובה שבדיוק משקפת את זה שה' הוא בעצם הכל.