צליל מכוון לפרשת בהעלותך – זיו חן זצ"ל

לק"י

צליל מכוון

לפרשת בהעל ותך

זיו חן זצ''ל

רבים מתלוננים על רעשי הרקע המלווים את חיינו. טוענים הם בתוקף כי על אדם להתנתק .מהמכשירים השונים הגורמים לנו לחיות את חיינו משל היינו ראשי ממשלות או רמטכ"לים

שואפים הם לפנימיות מסוימת, לאיזושהי תחושה של שק ט נפשי המעשיר את האדם. יש לציין, ביקורת זו לא נובעת מעצם המכשירים, אלא מאווירה כללית שהסמארטפונים המשוכללים הינם רק סימפטום שלה. הדסה סאסי בעלון 'קרוב אליך' לפרשתנו (בהעלותך תשעו) קושרת טענה זו לעבודת ה' שלה. היא מעידה על עצמה כי היא משתוקקת "לקחת

לעצמי שעה של שקט, של ניקוי ממחשבות חיצוניות, כי כדי לדבר עם הבורא צריך לנקות

רעשים ."

הטענה מובנת. אכן יש באווירה הרועשת איזושהי הפרעה לעבודת ה', שבמהותה היא דבר השייך לעולם פנימי יותר. אך בעל ספר החינוך (שפד) כותב בביאור שרשי מצוות תקיעת

:חצוצרות במקדש המופיעה בפרשתנו דברים מפתיעים

בשעת הקרבן היו צריכין לכוון דעתם יפה... האדם מהיותו בעל חומר צרי ך התעוררות גדול אל הדברים. כי הטבע מבלי מעיר יעמוד כישן ואין דבר יעוררהו כמו קולות הניגון, וכל שכן קול החצוצרות... ועוד יש תועלת נמצא בקול החצוצרות לפי הדומה, מלבד ההתעוררות אל הכוונה, כי

בכוח הקולות יס י ר האדם מליבו מחשבת שאר עסקי העולם ולא יתן לב באותה שעה כי אם בדבר

.הקרבן

:שתי תועלות רואה החינוך בחצוצרות במקדש שתי תועלות

.א. דברים רועשים מעוררים את האדם מנורמליותו

ב. בשעת רעש גדול האדם יסיר מליבו את שאר הדברים שישנם.בעולם כעת

התועלת הראשונה מובנת– אכן כדי להעיר אדם מתרדמתו, הן הפיזית והן הרוחנית, דרוש מעשה משמעותי. אך התועלת השנייה מעלה תהייה מסוימת: איך דווקא ברעש האדם מכוון

.'יותר? לכאורה, אם הקול יהיה חזק, האדם יתרכז בקול במקום להתרכז בעבודת ה

!על תהייה זו ניתן לענות בנקל. אכן האדם יתרכז ברעש, אך מה רע בדבר? שיתרכז ברעש דווקא הריכוז ברעש יגרום ש"יסיר האדם מליבו מחשבת שאר עסקי העולם". הקול החזק שנתפס בעיניו כקול השייך לקודש יגרום לו ליתר דביקות בקול זה, וממילא בה', כיוון שמדובר במצווה. במילים אחרות, ה' יצר כאן מצווה אטרקטיבית כיוון שהוא יודע שאין דרך אחרת

.למשוך את לב בני האדם לחלוטין אל הקודש מלבד להפוך את הקודש עצמו למקום מגניב

.ואולי הדבר מהותי למקדש. במקדש בא קטן כגדול, עם הארץ כתלמיד חכם, עני כעשיר המקדש הוא ביתם של כולם. ה' מבין שלעתים יש לרדת למכנה המשותף הכי נמוך כדי למשוך את לב כל העם, ואולי במידה מסוימת לרדד את עבודת ה' של אלו שלא צריכים קולות 'ופירוטכניקה, על מנת לזכות בלב כל העם. המקדש אמור להוות, מעבר למקום עבודת ה

פרטית, מקום עבודת ה' ציבורית , וממילא אין לה' אלא לגרום לעבודתו להיות מושכת את כלל האנשים או לפחות את רובם. מדובר בירידה של ה' לרמות הנמוכות ביותר של המציאות

.לשם עליית כלל ישראל למדרגה הרבה יותר גבוהה, וה' מוכן לעשות זאת עבורנו

אם אנו מבינים כך, ההתמודדות ברעשי הרקע לא צריכה להיות חיסולם– מיגור הוואצאפ או חיסול הפייסבוק, אלא הכנסתם עמוק אל תוככי הקודש, על מנת שגם אלה שהכלים הללו הם

.'הכלים היחידים שמדברים אליהם ייכנסו אף הם למעגל עובדי ה