עיונים בפרשת ויקרא

לק"י

עיונים בפרשת ויקרא

פרק א

א) רש"י מאוהל מועד לאמר. מה הלימוד של חז"ל בא להביע באמירה שהקב"ה לא דיבר באמת מאוהל מועד, כמו בפשט הכתוב, אלא משני הכרובים?

יד) מה פשר לשון והקריב בעוף?

יז) רש"י. מדוע המזבח שבע ומהודר בקרבנו המסריח של העני? הרי העני רק יתבייש, שכן באשמתו כל המקדש מלא בריח רע!

פרק ב

א) מה עניינה המנחה? נראה שאין זה מן הראוי להביא למקדש קרבן כה זול ופשוט.

מה הקשר בין השמן למנחה?

ב) מדוע מוקטר רק קומץ מתוך המנחה והשאר לכהן הגדול ולשאר הכהנים?

ה) מה עניינה של מנחת המחבת ומדוע היא חייבת להיות מצה? האם זה קשור להיותה קשה?

ז) רש"י. מה עניינה של מנחת המרחשת ומדוע היא רכה?

יג) מדוע צריך מלח על כל הקרבנות? מה פשר ההדגשה המשולשת?

המלח מכונה כאן ברית.

פרק ג

א) מה עניינו של זבח השלמים? עיין רש"י.

ה) רש"י. מדוע עולת תמדי קודמת לכל הקרבנות?

י) למה מוקטרים החלב וכו'?

יש עניין מיוחד להקטיר דבר שלא נאכל על ידי אדם, ואחר כך עוד לקרוא לו "לחם אשה לה'".

יב) מה העניין של סמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן?

יז) רש"י ושפתי חכמים. מדוע יש איסור לאכול את החלב אף מחוץ למקדש?

פרק ד

א) מדוע הפרק פותח ב"וידבר" במקום להמשיך עם הציווים כפי שהיה לפני? מה מיוחד בציווי הקרוב שבשבילו התחיל ה' דיבור חדש למשה?

ג) רש"י. מרש"י עולה מציאות מוזרה: העם אשם כי הכהן חטא. כמובן, לא אשמה במובן הפשע, אלא אשמה במובן החטא. אך מדוע? "אין שליח לדבר עבירה"!

כט) האם יש יותר מציון מקום כאשר נאמר שהחטאת היא "במקום העולה"? מה הקשר בין השתיים?

פרק ה

יד) מדוע מתחיל דיבור חדש?

כ) מדוע מתחיל דיבור חדש?

מפטיר זכור

יח) נשמע מהפסוק כאילו עמלק אשם בכך שהוא תקף את בני ישראל כשהיו לא יראי אלהים. מה פשר האשמה הזו?

ישראל היו מבולבלים, הם עוד לא הכילו את האורות שהם חוו. לכן לא אשמתם שהם לא היו יראי אלהים.