כג. מכירת יוסף ובחירה חופשית

לק"י

הרב אוריאל עיטם

ט תמוז ה'תשעז

מכירת יוסף ובחירה חופשית

יש לשאול בכל סיפור מכירת יוסף: היכן ה' בכל הסיפור? מדוע הוא לא משגיח על יוסף, המכונה צדיק בספרות חכמים, וממילא מסתמא מגיעה לו השגחה? כותב השל"ה:

אלא יש מקום להשאלה והשאלה במקומה עומדת מצד ענין אחר והוא זה, כי האמונה האמיתית המוחלטת היא, כי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד (דברים ד, לט). ואין פירוש הפסוק כמ"ש אין עוד שאין עוד אלהים אחר רק הוא יתברך, כי זה כבר ידענו ה' אלהינו ה' אחד, אלא הפירוש הוא שאין עוד בעולם שום ענין רק אלהותו, רצוני לומר שאין דבר בעולם יהיה מה שיהיה לו איזה חיות וכח ותנועה, וגם הדומם, שלא ישתלשל ממנו יתברך. כענין ואתה מחיה את כולם, הוא יתברך היוה את כולם ומחייה הוא יתברך אותם, דאם לא כן לא היו במציאות. וקודם שהוא המציאם הוא ידעם, כי הוא ממציאם, וידיעתו היא גזירתו, גזר ואמר וציוה ויהי. ומי שאינו מאמין כן, ומפריד ונותן לאיזה דבר כח לעצמו, חס ושלום עושה שתי רשויות. ועל פי הדברים האלה נופלת החקירה בין ידיעה לבחירה, כי אם יש בחירה בלי ידיעה נמצא ח"ו יש פירוד וחילוק רשויות, ואם יש ידיעה והיא גזירתו אשר צוה ויהי נמצא אין בחירה.

השל"ה עוסק בשאלת הידיעה והבחירה. לטעמו, היא לא קשה, כיוון שאין לה' גם ידיעה וגם בחירה, אלא אחת הן. בתוך דבריו הוא כותב שהעובדה שה' מחיה הכל, היא דרכו לנהל את העולם, וממילא ניתן להסביר את דברי יוסף לפיו – האחים מכרו את יוסף על ידי חיות אלהית, וממילא ברור שמעשיהם נבעו מה'.

הגמרא בשבת (לב.) מלמדת:

תנא דבי רבי ישמעאל כי יפול הנופל ממנו (ממנו) ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.

מכאן עולה שה', במובן מסויים, פועל במקום האדם, אך גם זה בעקבות מעשי האדם.

במדרש תנחומא לפרשת וישב (ג) נכתב:

מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין כשעלה ר"ש אצל אביו א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום אבל זבובין הקב"ה עושה שליחותו בהן שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו' וכן (שמות כג) ושלחתי את הצרעה ובכנים וצפרדעים תדע שבשעה שבקש הקב"ה לקיים גזירות ידוע תדע בקטן שבשבטים עושה שליחותו ונמכר יוסף במצרים וירדו יעקב ובניו ופרעו את השטר לכך כתיב ויוסף הורד מצרימה ויוסף הורד מצרימה זש"ה מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך (תהלים צב).

גם כאן ה' כביכול פועל דרך קטן שבשבטים, כאשר הוא רוצה לקיים את גזירת ידוע תדע.

במדרש תהלים (קה) נאמר:

ויקרא רעב על הארץ. אמר רבי יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון בן לקיש, ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל ובקולרין, ועשה לו הקב"ה כמה עלילות וכמה מנגנאות ונמכר יוסף למצרים כדי לירד. ויקרא רעב על הארץ, וכל כך למה, (שם מו, ו) ויבא יעקב מצרימה. אמר ר' פנחס הכהן בר חמא, משל לפרה אחת שהיו רוצין למשוך אותה למקולין שלה ולא היתה נמשכת. מה עשו, משכו בנה תחלה והיתה רצה אחריו. כך עשה הקב"ה מנגנאות, שעשו אחי יוסף כל אותן הדברים כדי שירדו למצרים גם כן כדי שירד גם יעקב, שנאמר (הושע יא, ד) בחבלי אדם אמשכם:

במדרש זה נראה באופן פשוט שה' לא רק מחיה את האדם הפועל בעולם, ואפילו לא פועל במקביל לפעולותיהם, אלא בניסוח מחודד – מפעיל אותם. דברים אלו גם עולים מהלשון הפשוטה בפסוק "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים" (מה, ח), לא האחים מכרוהו, כי אם ה', ולא כפסוק "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (נ, כ).