פרשת וישב וחנוכה – נהיה כחולמים

לק"י

הרב אליהו בלומנצויג

כג כסלו ה'תשעו

נהיה כחולמים

שיחה לפרשת וישב ולחנוכה

יוסף הוא בעל חלומות.

חז"ל מלמדים שיש שני סוגי חלומות. חלום אחד, הוא מהרהורי ליבו של אדם. חלום אחר הוא אחד משישים מנבואה.

חלומותיו מהווים פריצה של המציאות העכשווית. לעתים אדם "תקוע" במציאות מסויימת. חלומותיו מעניקים לו תקווה למציאות אחרת, טובה יותר. בחלומותיו כמיהה גדולה, חזון.

אך חלומותיו לא באים על התגשמותם, במציאות הנרומלית והרגילה, והוא יורד מצרימה.

במצרים מיצרים ממיצרים שונים פוגעים בו. הוא נתקל בגורמים המעכבים אותו ממימוש חלומותיו. אך דווקא מתוך בית הסוהר, מתוך החושך הכי גדול שישנו, מתוך המקום המצטיין ביותר בדיכוי המעוף האנושי – מתגשמים חלומותיו. קמה אלומתו וגם ניצבה, והשתחוו אלומות אחיו לאלומתו. החלום התברר כנבואה.

כך גם יהודה. יהודה, כך לפי חז"ל, יורד מגדולתו. הוא מגיע למקומות שמעולם הוא לא חלם שהוא יגיע אליהם. הוא עומד בפני התמודדות קשה ביותר – לבצע גזר דין אכזרי ולא צודק או לבזות את עצמו לדעת. הוא בוחר בביזוי. אך מתוך הנפילה הגדולה הזו נולדים, פורצים וזורחים מתוך בטן אמם פרץ וזרח, ממשיכי דרכו, אלה שמהם יצאו מלכי ישראל. החלומות הגדולים של יהודה כמנהיגם של ישראל מתגשמים דווקא מתוך הנפילה הגדולה.

"וחושך על פני תהום" – זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל. מאור עיניהם של ישראל כבה בעקבות מלכות יוון. נדמה היה לכל, אז באותם ימים איומים, כי החלומות נגוזו. התקווה אבדה, אין עתיד לתורת ישראל ולמורשתו. אך אותה מלכות רשעה הולידה את אותה תקומה גדולה. מלכות יוון החשוכה נפרצה ע"י האור הנצחי של ישראל, והחלומות, דווקא מתוך המיצר הגדול, מתגשמים.

אל לנו לאבד את התקווה ולגנוז את החלומות, אף במקומות הכי חשוכים. מובטחנו שדווקא מתוכם יפרוץ האור הגדול את החושך ותבוא הגאולה השלמה.