הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם – פרשת עקב לאור הפטרתה – זיו חן זצ"ל

לק"י/יט אב ה'תשפ

1

הַבִּיטּו אֶל צּור חֻצַבְתֶם

פרשת עקב לאור הפטרתה - זיו חן זצ''ל

:בפרשתנו (ט) משה אומר

(ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְָך בַהֲדֹּף ה' אֱֹלהֶיָך אֹּתָם מִּלְפָנֶיָך לֵאמֹּר בְצִּדְקָתִּי הֱבִּיאַנִּי ה' לָרֶשֶת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ּובְרִּשְעַת הַּגֹויִּם הָאֵלֶה ה' מֹורִּישָם מִּפָנֶיָך: (ה) לֹּא בְצִּדְקָתְָך ּובְיֹּשֶר

ַלְבָבְָך אַתָה בָא לָרֶשֶת אֶת א רְצָם כִּי בְרִּשְעַת הַּגֹויִּם הָאֵלֶה ה' אֱֹלהֶיָך מֹורִּישָם מִּפָנֶיָך ּולְמַעַן הָקִּים אֶת הַדָבָר אֲשֶר נִּשְבַע ה' לַאֲבֹּתֶיָך לְאַבְרָהָם לְיִּצְחָק ּולְיַעֲקֹּב: (ו) וְיָדַעְתָ כִּי

ָלֹּא בְצִּדְקָתְָך ה' אֱֹלהֶיָך נֹּתֵן לְָך אֶת הָאָרֶץ הַּטֹוב ה הַזֹּאת לְרִּשְתָּה כִּי עַם קְשֵה עֹּרֶף ָאָתָה: (ז) זְכֹּר אַל תִּשְכַח אֵת אֲשֶר הִּקְצַפְתָ אֶת ה' אֱֹלהֶיָך בַמִּדְבָר לְמִּן הַּיֹום אֲשֶר יָצָאת

:'מֵאֶרֶץ מִּצְרַיִּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָקֹום הַזֶה מַמְרִּים הֱיִּיתֶם עִּם ה

משה מזהיר מפני המחשבה כי שיכות הארץ לישראל תלויה בצדקתם אם כן, מדוע היא שייכת ,לישראל? בשל רשעת הגויים, ובשל רצונו של ה' להקים את השבוע שהוא נשבע לאברהם ,ליצחק וליעקב. לכאורה, שתי סיבות שונות לחלוטין. לאחר מכן, משה חוזר על הטענה הזו

והפעם מרחיב יותר, שהרי "עם קשה ערף אתה", "אל תשכח את אשר הקפצת את ה' אלהיך

."במדבר:לפני כן (ח), הארץ מקבלת את שבחיו הנדיבים של משה

(ז) כִּי ה' אֱֹלהֶיָך מְבִּיאֲָך אֶל אֶרֶץ טֹובָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִּם עֲיָנֹּת ּותְהֹּמֹּת יֹּצְאִּים בַבִּקְעָה ּובָהָר: (ח) אֶרֶץ חִּּטָה ּושְעֹּרָה וְגֶפֶן ּותְאֵנָה וְרִּמֹון אֶרֶץ זֵית שֶמֶן ּודְבָש: (ט) אֶרֶץ אֲשֶר לֹּא

ֹּבְמִּסְכֵנֻת תֹּאכַל בָּה לֶחֶם ל א תֶחְסַר כֹּל בָּה אֶרֶץ אֲשֶר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל ּומֵהֲרָרֶיהָ תַחְצֹּב :נְחֹּשֶת: (י) וְאָכַלְתָ וְשָבָעְתָ ּובֵרַכְתָ אֶת ה' אֱֹלהֶיָך עַל הָאָרֶץ הַּטֹּבָה אֲשֶר נָתַן לְָך

לפי זה, נראה במבט פשוט שכונת משה לומר שארץ ישראל היא ארץ טובה, ולכן מי שמקבל אותה זה כיון שהוא עצמו טוב, אלא שאתם, ישראל, לא טובים, ולכן הסיבה היחידה לתת לכם

.אותה היא בשל רשעת הגויים ובשל זכות האבות שיש לכם, שהם היו טובים, בשונה מכם

אלא שעל כך צריך להקשות: מדוע רשעת הגויים היא סיבה לתת את הארץ לישראל? רשעת הגויים היא סיבה להוציא אותם מהארץ, אך מדוע היא סיבה להכניס את ישראל אליה? אם תאמר, זכות האבות, מה היה קורה אילו הגויים לא היו רשעים? הם היו נשארים בארץ, לא

משנה כמה צדיקים היו ישראל .או אבותיהם, ואם כן, הקשר בין ישראל לארצם איננו מהותי

עוד נקשה, ש :)לאחר מכן, משה מתאר את יחודה של הארץ (יא

(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶר אַתָה בָא שָמָה לְרִּשְתָּה לֹּא כְאֶרֶץ מִּצְרַיִּם הִּוא אֲשֶר יְצָאתֶם מִּשָם אֲשֶר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲָך וְהִּשְקִּיתָ בְרַגְלְָך כְגַן הַּיָרָק: (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶר אַתֶם עֹּבְרִּים שָמָה

ֹּלְרִּשְתָּה אֶרֶץ הָרִּים ּובְקָע ת לִּמְטַר הַשָמַיִּם תִּשְתֶה מָיִּם: (יב) אֶרֶץ אֲשֶר ה' אֱֹלהֶיָך דֹּרֵש אֹּתָּה תָמִּיד עֵינֵי ה' אֱֹלהֶיָך בָּה מֵרֵשִּית הַשָנָה וְעַד אַחֲרִּית שָנָה: ס

הארץ מונגדת למצרים ., אך לא שהארץ יותר טובה מארץ מצרים, אלא שהיא יותר רעה .הדברים לכאורה לא הולמים את המגמה של פרק ח דוקא לשבח את הארץ

.נוכל לתת תשובות לשאלות אלו לאור הפטרתנו הנביא ישעיה (מט- )נא :אומר

(יד) וַתֹּאמֶר צִּּיֹון עֲזָבַנִּי ה' וַאדֹּנָי שְכֵחָנִּי: (טו) הֲתִּשְכַח אִּשָה עּולָּה מֵרַחֵם בֶן בִּטְנָּה ּגַם

:אֵלֶה תִּשְכַחְנָה וְאָנֹּכִּי לֹּא אֶשְכָחְֵך ... (יט) כִּי חָרְבֹּתַיְִּך וְשֹּמְמֹּתַיְִּך וְאֶרֶץ הֲרִּסֻתֵיְך כִּי עַתָה

:תֵצְרִּי מִּּיֹושֵב וְרָחֲקּו מְבַלְעָיְִּך ... ָ(א) כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְרִּיתּות אִּמְכֶם אֲשֶר שִּלַחְתִּיה

לק"י/יט אב ה'תשפ

2

:אֹו מִּי מִּּנֹושַי אֲשֶר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לֹו הֵן בַעֲֹונֹּתֵיכֶם נִּמְכַרְתֶם ּובְפִּשְעֵיכֶם שֻלְחָה אִּמְכֶם ... )(א) שִּמְעּו אֵלַי רֹּדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵי ה' הַבִּיטּו אֶל צּור חֻצַבְתֶם וְאֶל מַקֶבֶת בֹור נֻקַרְתֶם: (ב )הַבִּיטּו אֶל אַבְרָהָם אֲבִּיכֶם וְאֶל שָרָה תְחֹולֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִּיו וַאֲבָרְכֵהּו וְאַרְבֵהּו: ס (ג

ַכִּי נִּחַם ה' צִּּיֹון נִּח ם כָל חָרְבֹּתֶיהָ וַּיָשֶם מִּדְבָרָּה כְעֵדֶן וְעַרְבָתָּה כְגַן ה' שָשֹון וְשִּמְחָה יִּמָצֵא בָּה תֹודָה וְקֹול זִּמְרָה: ס

ההפטרה.פותחת בפנייה לארץ ציון אומרת לעצמה שה' עזבה, חלילה שכחה. ה' דוחה טענה

זו בהשואת הקשר בינו לארץ כקשר בין אשה לבנה, והרי כשם שהיא לא תשכחנו, כך הוא לא ,"ישכחנה. אך לאחר מכן, הוא מערער על השואה זו, "גם אלה תשכחנה, ואנכי לא אשכחך אולי רוצה לומר, הקשר בין ה' לארץ הוא קשר כל כך מהותי, שהוא לא יכול להישכח. לקשר

,הזה יש ביטויים חיצוניים ביותר .כמו ההמצאות של ישראל בארץ ,אמנם לעתים זה לא קורה "גם אלה תשכחנה", אך אין לחשוב שזה מעיד על שכחה מהותית, שכן הקשר המהותי עומד

.על תלו, וכעת רק צריך לבטא אותו

,"לאחר מכן, ה' מסיר אחריות מגירוש ישראל מארץ, "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה ,"בפשעיכם שלחה אמכם", אולי רוצה לומר, גם הקשר בין ה' לישראל הוא קשר כל כך מהותי שהוא לא יכול להפסק. גם לקשר הזה יש ביטויים חיצוניים ביותר, כמו ההמצאות של ישראל

בארץ, חופשיים. א מנם לעתים זה לא קורה, אך גם זה לא ביוזמה מצד ה', שכן הקשר המהותי ,עומד על תלו, כעת רק צריך לבטא אותו. תנועתו של ה' היא תמיד לבטא את הקשר הזה

.לעתים אנחנו מחבלים בביטויו, אך אלו רק אנחנו, שאנו בעצמנו רק ביטויים שלו יתעלה

'אם כן, מה הפתרון? איך מחזירים את ישראל לארצם? "הביטו אל צור חצבתם", "כי נחם ה ציון... וערבתה כגן ה'". החזרה אחורה, לשורשים, ליסודות, לאותו קשר מהותי, היא מה שיחזיר את ישראל לארצם. אי אפשר לעשות זאת רק בביטויים החיצוניים, הביטויים החיצוניים

הללו צריכים להי ות ביטויים חיצוניים לקשר המהותי, ובכך הם לא רק שלא יסתרו אותו אלא .גם יחדדו אותו, שכן הם יוצאים מתוכו, והם חלק מהותי ממנו, אך הם ביטויים חיצוניים

,כעת נחזור לקושיה השניה: וכי ארץ ישראל פחות טובה מארץ מצרים?! היא איננה פחות טובה היא פשוט שונה, היא יושבת על קשר מהותי בין ישראל לארצם ולה', בין הארץ לעמה לה'. לכן "למטר השמים תשתה מים, ולכן "עיני ה' אלהיך בה", זו לא סתם ארץ חיצונית המנותקת מכל

,קשר מהותי ההפך, היא ביטוי של קשר מהותי עמוק. זה לא מחליש את ישראל, ההפך, זה מעצים את ישראל, "הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה" בשונה מארץ מצרים שהיא "בית עבדים", שהיא מעצמת החולשה הישראלית. מדובר בארץ המעצימה את האדם בדיוק בשל

.'האחדות המלאה בינו לה

ועכשיו גם נתרץ את הקושיה הראשונה: מדוע רשעת הגויים היא סיבה להכניס את ישראל

:לארץ ולא רק להוציא את הגויים מהארץ? כעת נציע פשט אחר בפרשיה

'(ה) לֹּא בְצִּדְקָתְָך ּובְיֹּשֶר לְבָבְָך אַתָה בָא לָרֶשֶת אֶת אַרְצָם כִּי בְרִּשְעַת הַּגֹויִּם הָאֵלֶה ה אֱֹלהֶיָך מֹורִּישָם מִּפָנֶיָך ּולְמַעַן הָקִּים אֶת הַדָבָר אֲשֶר נִּשְבַע ה' לַאֲבֹּתֶיָך לְאַבְרָהָם לְיִּצְחָק

:ּולְיַעֲקֹּב

.יש כאן רק "למען" אחד, יש סיבה אחת מדוע להכניס את ישראל לארץ, והיא זכות האבות ,כהמשך לדברינו למעלה, זכות האבות הזו לא באה להחליש את הבנים, אלא ההפך, לחזקם "אתה בא לרשת את ארצם", בתור היותם חלק מאבותיהם, בתור היותם חלק מאביהם

שבשמים. אכן, הקשר של אחרים לארץ ,איננו מהותי, הגוים האלה, ברשעתם יוצאים מהארץ אך אתם נכנסים לארץ לא בשל צדקתכם, היא פשוט לא שיקול משמעותי, אלא בשל זכות האבות שלכם (שמתוכה גם תצמח צדקתכם, כביטוי חיצוני ומהותי של הקשר המהותי, של

)זכות האבות . משה מזכיר את רשעת הגוים, כך נציע, רק בתור הנגדה לחוסר הרלונטיות של

.'צדקת ישראל, שכן להם, זכות אבות, להם, קשר מהותי, בינם לארצם ולה