עיונים בפרשת תרומה

מתוך האוסף של זיו חן הי״דלקריאה3 דקות לימוד

ערוכים של אור / ד''ת זיו פרשות / תרומה

בעריכת אור, אחיו של זיו

לק"י

עיונים בפרשת תרומה

פרק כה

צבעוניות המשכן ומשמעותה

הכותרת נוצרה באמצעות AI

ה) עולה מהפסוקים שהמשכן היה מאוד צבעוני. מדוע יש צורך בכל הצבעים הללו? האם יש בהם מעבר ליופי ופאר?

ז) מה עניינן של האבנים המיוחדות שישנן בחושן?

משמעות עשיית המקדש לשכינה

הכותרת נוצרה באמצעות AI

ח) עולה מהפסוק כי עצם עשיית המקדש גורם לשכינת ה' בתוך ישראל. מדוע?

נראה כי עצם העובדה שבני האדם מפנים מקום בליבם לקב"ה ונותנים לו להיכנס גורמת לו להיכנס. בני האדם, במהותם, בנקודה הפנימית ביותר שלהם, עשויים מנשמה השואפת תדיר לקב"ה. אך הנשמה נמצאת בתוך גוף גשמי, ובגוף הזה יש מניעות ובלבולים. כאשר אדם מנקה עצמו מכל הדברים הזרים לנשמה שלו ומפנה מקום אחד לגמרי לה' יתברך – ה' אוטומטית נכנס, כיוון שהאדם באותה נקודה הוא קדוש בהכרח, שכן הנשמה לעולם לא מתלכלכת.

יא) – מדוע הארון מצופה גם מבפנים? אם העניין הוא יופי חיצוני, מדוע בפנים הוא צריך להיות יפה, הרי אף אחד לא רואה אותו?

נראה שציפוי הזהב מבטא כאן את היחס הנכון לתורה. הארון מכיל את התורה. על המכיל את התורה להיות מצופה גם מחוץ וגם מבפנים. אין תורה מתקיימת אלא במי שפיו וליבו שווים. יותר מכך, על אדם המכיל את התורה, שעוטף אותה, שמצליח להשיג בה, לא לעשות פעולות חיצוניות בלבד. עליו גם לחוש חיבור מבפנים עם התורה.

– מה עניינו של זר הזהב?

זר הזהב וכתר מלכות

הכותרת נוצרה באמצעות AI

רש"י בפסוק כה מסביר שזר הזהב של שולחן לחם הפנים נמשל לכתר מלכות. ניתן להקיש מהשולחן לארון. מלכותו של הקב"ה בעולם מתגלה בארון באופן ניסי ומאוד חזק, עקב העובדה שהארון נושא את עצמו. יש בארון דבר שנמצא מעל הטבע, בהיותו המקום המכיל את התורה, שהיא גם מעל לטבע (עיין נתיב התורה למהר"ל פרק ב).

טו) מדוע הבדים לא יסורו ממנו? הרי הם רק מכשיר לנשיאת הארון. אין להם ערך עצמי.

נראה כי הבדים מבטאים את מי שנושא את התורה. התורה כאן מלמדת אותנו שעל נושא התורה לא לסור ממנה. אדם שרוצה להיות מכשיר לתורה, רוצה שהתורה תתקיים בו לגמרי, צריך לעשות אתערותא דלתתא מוחלטת. אין אתערותא דלעילא מוחלטת, ללא אתערותא דלתתא מוחלטת.

טז) התורה מכונה כאן "עדות". איזו עדות?

יח) רש"י: – מדוע יש לכרובים דמות פרצוף תינוק?

– מדוע הם צריכים להיעשות מקשה אחת?

כ) מדוע כנפי הכרובים צריכות להיות פרושות?

כה) מה פשר המחלוקת שרש"י מציג אודות מיקום המסגרת בשולחן?

כח) מדוע הלשון בפסוק היא בבניין נפעל?

כט) רש"י: מדוע שני הדפוסים לא יכולים להיות זהב?

בפשטות, הדפוס שאיתו מכינים את הלחם איננו דפוס חשוב. אך צריך עיון יותר מהותי.

ל) מה עניינו של לחם הפנים?

לא) מדוע על המנורה להיות מקשה אחת?