על הנאציונל-סוציאליזם ליום השואה

לק"י

א אייר ה'תשעו

על הנאציונל-סוציאליזם

ליום הזכרון לשואה ולגבורה

זיו חן זצ''ל

רבים שואלים: היאך ייתכן שאדם, צלם אלהים, הגיע לשפל המדרגה וגרם לרצח של שישה מיליון צלמי אלהים אחרים? איך ייתכן שעם שלם הובל אחרי מטורף שכזה?

הנאציזם והיהדות הם שני הפכים מוחלטים. היהדות מלמדת כי מעבר לעולם הגשמי ישנו עולם אחר. בעל התניא לימד כי האדם מורכב מנפש בהמית ונפש אלהית. בכל אדם צלם אלהים. האדם הוא פניו של אלהים בעולם, בהיות כל העולם מוגבל בחומר ומשועבד לו, ואילו לאדם שכל ובחירה חופשית. הנאציזם, כאידאולוגיה המיוסדת על הדרוויניזם, סבור ההיפך לחלוטין – העולם אותו אנו רואים, הוא קיים והוא בלבד. רעיון מטריאליסטי זה, חייב לטעון שאין באדם אלא החלקיקים המרכיבים אותו. נפש אלהית אינה קיימת אלא בדמיונם של בני האדם. במובן הזה, מלחמתה של היהדות בנאציזם לא מתמצה רק בדאגתה לחייה ולהמשכיותה, כי אם מדובר במלחמת האור בבני החושך. היהדות נלחמת בנאציזם את מלחמתה של האנושות כולה, את מלחמתו של אלהים ושל צלמיו האנושיים.

הומוסקסואל, נכה מלידה, שחור, צועני או יהודי הם (כך לטענת הנאציזם) אנשים פגומים מבחינה פיזיולוגית (על טענה יש להתווכח בנפרד). ברגע שאותם אנשים הופכים להיות סרך עודף על האנושות, האנושות מצווה לעקור אותם ממנה, שהרי הם רק מפריעים. הנאציזם לא רואה באדם שום דבר מעבר לגשמיות, אך היהדות רואה גם רואה. לכן היא דורשת שבכל אדם, המפגר, היהודי, הנכה והשחור הם צלמי אלהים ויש לכבדם ולהוקירם, שכבודם והוקרתם הם כבוד והוקרת קודשא בריך הוא.

ברגע שהנפש הבהמית משתלטת, ברגע שהאדם הופך להיות שק בשר, מעשה הרצח והשמדת מיליוני צלמי אלהים מחכה מעבר לפינה.