עיונים בפרשת כי תשא

לק"י

עיונים בפרשת כי תשא

פרק ל

יג) מדוע מחצית שקל ולא שקל שלם?

טו) מדוע מחצית השקל מכפרת על נפשות בני ישראל? הרי היא בכלל נועדה לשאת את ראש בני ישראל.

יט) רש"י. מדוע צריך להיות הקידוש בידיים וברגליים כאחד?

כט) רש"י. מדוע המשיהח מקדשת את הכלים וכעת הם רשאים להיכנס למשכן?

לג) מדוע האיסור למשוח אדם זר כה חמור – כרת?

לח) בדומה למשיחה, יש עונש כרת לעשות קטורת על מנת להריח אותה. מדוע? הרי כל מטרתה לש הקטורת היא כדי שיריחו אותה. מה הקשר בין שני האיסורים?

פרק לא

ד) רש"י. מדוע "לחשוב מחשבות", שהוא לכאורה תיאור כללי, מפורש על ידי רש"י למעשה אריגת חושב בדווקא?

יג) מדוע השבת באה אחרי הציווי על המשכן?

פרק לב

א) רש"י. בד"ה כי בשש רש"י מסנגר על בני ישראל, ואילו בד"ה אשר ילכו לפנינו הוא טוען שהם התאוו לאלוהות הרבה. איך הדברים מסתדרים? בנוסף, מהי התאווה לאלוהות הרבה?

ג) מדוע התרוה משתמשת ב"ויתפרקו" בבניין התפעל מקום "ויפרקו" בפיעל?

ד) איך אהרן, הכהן הגדול מאחיו, זה האמור להיות חוד החנית של עבודת ה' בישראל עושה עגל מסכה?

ז) "לך רד כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים" – מדוע הפסוק מנוסח בגוף שני?

פרק לג

טז) רש"י. כל תכלית האומה היא ללמד את כל אומות העולם תורה. אם כן, מדוע רש"י מפרש את בקשת משה כבקשה שה' לא ישרה באומות? האם יש קשר בין זה לבין האמור בפרק לד פסוקים י-יז המתארים את ההבדלים בין ישראל לאומות ואת היחס הנכון אליהן?

פרק לד

יט) האם ישנו קשר בין מצוות בכורות לעובדה שבכורות ישראל כבר לא כהנים בשל חטא העגל?

כג) עיין גם ברש"י על הפסוק הבא. האם שלושת הרגלים הם בדיעבד או לכתחילה? אולי הריחוק דווקא עושה טוב לקשר עם הקב"ה?

לג) מה עניין קרני האור?