לאוהד היקר לפרשת נשא

לק"י

ז סיון ה'תשעז

לאוהד היקר!

בפרשתך, פרשת נשא, מתוארים קרבנות הנשיאים. הקרבנות חוזרים על עצמם, ולמרות זאת כולם נאמרים. נשאלת השאלה: מדוע לא לכתוב קרבן של נשיא אחד ולכתוב שכולם עשו כמוהו?

ישנם הרבה אנשים בעולם. הם מאוגדים בהרבה קבוצות – משפחה, קבוצה, כיתה, חבורה, עם. לכן אנשים רבים נוטים לחשוב, בטעות, שאין להם ייחודיות. ישנם אנשים, כך הם סבורים, שאין להם שום תכונה שאין לאף אחד אחר, אין להם שום תפקיד שאף אדם אחר לא יכול לעשות. נראה שזה בדיוק מה שהתורה מחדשת לנו – אין הכי נמי! כולם עושים את אותו דבר. לכולם יש אותן תכונות.

למרות זאת, אף כאשר כל הקרבנות נראים אותו דבר, אפילו כשמעשה של אדם אחד מבחינה חיצונית נראה בדיוק כמו המעשה של אדם אחר, אין זה באמת כך, אלא כל אדם מוסיף את הקומה שרק הוא יכול להוסיף בעולם, אף אם היא קומה פנימית שאף אחד לא יכול לראות. כל אחד חווה את הדברים אחרת, מרגיש אותם באופן שונה, ולכל אחד יש מקום בעבודת ה'. אמנם מצד החיצוניות, אכן ייתכן שיהיו שני אנשים זהים, מצד הפנימיות, לכל אחד חוויה משלו שאין להשוותה לשום דבר אחר!

אוהד היקר. יש בידיך יכולת ותפקיד. קח את היכולת ובעזרתה תקיים את התפקיד שלך. תוסיף את הקומה הייחודית שלך בעולם, היה מי שאתה ורק מי שאתה!

אוהבים מאוד, עד לאין קץ ותכלה

עידו בלעיש וזיו חן