אור פנימי ואור מקיף

אור פנימי ואור מקיף

לפרשת האזינו ולחג הסוכות

התורה (לב, יא) מלמדת אותנו:

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.

וכך אנו למדים בהפטרה (שמואל ב, כב):

(א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל: (ב) וַיֹּאמַר ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי: (ג) אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי: (ד) מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ: (ה) כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי: (ו) חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת: (ז) בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו: (ח) ותגעש וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ: (ט) עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ: (י) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו: (יא) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ: (יב) וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:¹

ה' הוא לנו מפני העולם הזה כסוכה, כנשר, הוא מגן עלינו מפני המון משברי המוות האופפים אותנו, מפני רוב חבלי השאול הסובבים אותנו. הוא עוטף אותנו, מקיף אותנו ברוב טובו. אמנם ניתן לדקדק איזשהו הבדל בין הפרשה להפטרה. בעוד משל הנשר מציין פסיביות מוחלטת, האדם נישא על כנפי נשרים ללא שום יכולת לעשות דבר משל עצמו, משל הסוכה מציין מוגנות, ה' מקיף את האדם ובכך מגן עליו, אך לא סותר את מה שיש לאדם עצמו להציע. את זאת הוא יוכל לקיים באופן מוגן בתוך הסוכה המבוצרת על ידי ה'.

אחרי ראש השנה ויום הכפורים, אנו נכנסים לסוכה. בסוכות אנחנו גם נוטלים את ארבעת המינים, ומפשטי המקראות עולה שמדובר בשתי מצוות שונות לחלוטין – הסוכה קשורה לפן ההיסטורי, זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד, ואילו ארבעת המינים לפן החקלאי, בו אנו שמחים לפני ה' אלהינו שבעת ימים. בסוד אנו פוגשים שכלל לא מדובר בשני דברים שונים, אלא בשני דברים הפוכים: הסוכה היא אור מקיף, ואילו ארבעת המינים הם אור פנימי, ואפשר שיש קשר בין העולה מפשטי המקראות להגדרות אלו, כיוון שהסוכה היא אור מקיף, היא קשורה ליציאת מצרים שבאה אלינו על ידי ה' מלמעלה למטה, ואילו ארבעת המינים הם אור פנימי, הם קשורים להצלחה החקלאית שבאה לנו מלמטה למעלה.

אמנם מי מחכמי הסוד לימדונו שעלינו לנטול את ארבעת המינים דווקא בתוך הסוכה, ואפשר להבין מכך שכוונתם לומר שבעצם מדובר באותו דבר, כדרכם של חכמי הסוד. הסוכה יכולה להוות ביטוי למקדש בו עלינו לשמוח עם ארבעת המינים, שגם הוא סוג של אור מקיף. עלינו לאחד את האור הפנימי ואת האור המקיף, לחשוף את הקשר ביניהם. בעוד בראש השנה וביום הכפורים עסקנו באור המקיף, במה שמגיע אלינו מלמעלה למטה, מתוך הבנה שכל השנה אנו עוסקים באור הפנימי וכעת צריך לייחד זמן לאור המקיף, אמנם בסוכות אנו מגלים את הקשר ביניהם, מגלים כי הם בעצם אחד.