בכסף מלא לפרשת חיי שרה

מתוך האוסף של זיו חן הי״דלקריאה3 דקות לימוד

ערוכים של אור / ד''ת זיו פרשות / חיי שרה

בעריכת אור, אחיו של זיו

לק"י

כג חשוון ה'תשעז

בכסף מלא

לפרשת חיי שרה

זיו חן זצ''ל

בפרשתנו אברהם מסרב לקבל מעפרון החיתי את מערת המכפלה בחינם, אך לא כתוב מדוע. סיפור זה מזכיר לנו באופן אוטומטי סיפור דומה המתואר בספר דברי הימים א (כא), ורש"י אף מעיר שבשני הסיפורים נכתב "בכסף מלא".

משמעות רכישת גורן ארנן בכסף מלא

הכותרת נוצרה באמצעות AI

בעקבות מניין ישראל בימי דוד, ישנה מגפה בעם. דוד מקבל התגלות של מלאך ה', ובה אומר לו המלאך כי כדי לעצור המגפה, עליו להקים מזבח בגורן ארנן היבוסי, והוא אכן עושה זאת בכסף מלא. אפשר שלפי זה, ניתן להסביר מדוע אברהם אצלנו סירב לקבל את המערה בחינם. שם בפסוק כד אומר דוד "כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חינם", כלומר, יש בעיה בעצם העובדה שארנן יתן לו את הגורן בחינם, ונשאלת השאלה: והרי קרבנות רבים ניתנים מנדבת האדם! ולא זו בלבד, אלא שהתורה רואה זאת בחיוב, כפי הכתוב בריש פרשת תרומה. אם כן, מה הבעיה שארנן יתרום את הקרקע למקדש?

כוונת הלב במתנת הקרקע

הכותרת נוצרה באמצעות AI

נראה שיש כאן הבנה מחודדת של הסיטואציה. אם נדייק בפסוקים, נראה שכאשר דוד מגיע לארנן, האחרון משתחווה אפיים ארצה (כא), וכאשר דוד מדבר איתו ארנן פונה אליו בתארי כבוד ומדגיש שהוא הולך לתת משלו למקדש הטרי, ובסוף דבריו הוא מדגיש כי "הכל נתתי" (כב). במובן הזה, ניתן אולי לשמוע בדבריו פחד מדוד, בהיותו מלך האזור. דוד מבין שארנן לא מעוניין לתת לו את הגורן לשם שמים, אלא כיוון שהוא מפחד על חייו. בכסף כזה ה' לא חפץ, ה' חפץ בכסף שבא מהלב. אם נדייק בראשית פרשת תרומה, "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב). אפשר לפרש שזה כיוון שרחמנא ליבא בעי, אך ניתן להבין שזה עניין מיוחד למקדש – המקדש אמור להיות מקום הצדק אליו נוהרים כל הגויים (עיין ישעיה ב), ולא ייתכן שהקרקע עליה הוא עומד תהיה קרקע שנסחטה מבעליה, (לפחות כך בעליה הרגיש, לפי הצעתנו), שכן זה היפך הצדק.

לפי זה, ניתן לענות על שאלתנו, מדוע אברהם מסרב לקחת מעפרון את המערה בחינם.

מעמדו המדיני של אברהם ויחס עמי הארץ

הכותרת נוצרה באמצעות AI

לאחר מלחמת המלכים אשר בפרק יד, נכתב כי מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם, אנשים חשובים ורמי מעלה, יצאו לקראתו, מה שמחדד את ההבנה שפועלו של אברהם וגבורתו הצבאית הוכרו והוקרו על ידי עמי הארץ באותה תקופה. לאחר מכן, בפרק כ, מקבל אברהם מאבימלך את הזכות לשבת היכן שהוא חפץ בארצו. כמו כן, הוא מקבל ממנו צאן ובקר, עבדים ושפחות. אנשים בוודאי שמעו על זה אשר מלך גרר חפץ ביקרו.

ייתכן שבפנייתו של אברהם לעפרון, עפרון חושש שמא אברהם יפגע בו. לאברהם יש מעמד מדיני וצבאי גם יחד. הוא אדם רב השפעה. עפרון חושש שמא הוא יפגע בו, ולכן הוא מציע לתת לו את השדה בחינם. אברהם, שעניינו לשמור לעשות דרך ה' צדקה ומשפט, לא יכול לקבור את אשתו במקום כזה, אשר לפחות בעיני בעליו הנוכחיים, לא מגיע לו.