דרך ה לפרשת ראה

דרך ה'

לפרשת ראה

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:

לפנינו ברכה וקללה, ומשמע בפשטות וגם מן הסברה שהן מוכרחות להיות מקבילות האחת לשנייה. אך כאשר מעיינים, מגלים כי בעוד הברכה מתוארת כדרך אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, הקללה מתוארת במילים המקבילות אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, אך נוספת לה העבירה לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם. לכאורה, עולה מכאן שהברכה והקללה אינן מקבילות, והקושיה עולה מאליה.

אנסה לתרץ את הקושיה, ואזי הברכה והקללה תהיינה מקבילות. ישנן שתי דעות יסודיות באשר לזהותו של רצון ה'. יש שאומרים שרצון ה' הוא המעשה הנכון, ויש שאומרים שרצון ה' הוא המעשה הטוב. אך אנו ננסה להציע שאלו ואלו דברי אלהים חיים, אלא שצריך להבחין בין שתי רמות של רצון ה'. ישנה רמת המעשה הנכון. המעשה הפרטיקולרי שה' רואה אותו כמעשה הצודק והמוסרי ביותר. בנוסף לכך ישנה את רמת המעשה הטוב, המכונה דרך ה'. עצם השהות בדרך ה' היא המענגת את האדם ואת סביבתו. האדם שייך לאיזשהו תהליך, לאיזושהי מגמה של קודש בעולם, המעלה אותו ואת העולם אל על. המעשים הספציפיים הנעשים על ידי השוהה בדרך ה' הם המעשים השייכים לרמה הראשונה, רמת המעשה הנכון. במובן הזה, יש כאן שתי רמות החופפות.

לפי זה, אפשר להבין כי איסור ההליכה אחרי אלהים אחרים שלכאורה מיותר והורס את הסימטריה, איננו איסור העומד בפני עצמו. אם הברכה היא ללכת בדרך ה', הרי שהקללה היא ללכת שלא בדרך ה'. מהי ההליכה שלא בדרך ה'? ההליכה אחרי אלהים אחרים. במובן הזה, מיוחד הוא איסור עבודה זרה על פני כל האיסורים, בכך שהוא לא שייך לעולם המעשים הנכונים, אלא לעולם המעשים הטובים, היינו היות האדם לא עובד עבודה זרה הופך אותו לשייך לדרך ה', וממילא נותן לו עונג. אם הקושיה שלנו נבעה מהנחה שראתה את איסור עבודה זרה כאיסור אכילת טבל או נטילת ריבית, הרי שהתירוץ שלנו נובע מההבנה שאיסור עבודה זרה איננו איסור רגיל.