ותעל הצפרדע לפרשת וארא

ותעל הצפרדע

לפרשת וארא

זיו חן זצ''ל

התורה (ח, ב) מלמדת אותנו על מכת צפרדע:

וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.

באופי פעולת הצפרדעים, נחלקו רבותינו התנאים במדרש הגדול (שם):

אמר רבי אליעזר: צפרדע אחת היתה וממנה נתמלאה כל ארץ מצרים. כתנאיי: צפרדע אחת היתה והשריצה ומילאת ארץ מצרים דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבה, מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן והן באו. רבנן אמרי צפרדעה היתה בנילוס נהר והיתה שוקעת ושורקת לצפרדעים והם באין לארץ מצרים.

אם כן, שלוש דעות נאמרו בקרב רבותינו. רבי אליעזר ורבי עקיבה סבורים שהייתה צפרדע אחת שהשריצה המון צפרדעים, אך רבי אלעזר בן עזריה מבין שהייתה צפרדע אחת ששרקה ליתר הצפרדעים והן באו. לעומתו חכמים מבינים שאותה צפרדע לא רק שרקה להן, אלא ירדה חזרה לנילוס, שרקה להן והן באו¹.

מהו יסוד המחלוקת?

אפשר שיסוד המחלוקת הוא בשאלה איך מכניעים את מצרים וגורמים להם להאמין בה' דרך ניסים. רבי אליעזר ורבי עקיבה מבינים שאותה צפרדע השריצה המון צפרדעים, היינו נס גלוי שלא ייתכן לומר שהוא עוד תופעת טבע חריגה, אלא משמעותו תופעה על-טבעית. לעומתם, מבינים רבי אלעזר בן עזריה וחכמים שאין צורך בתופעה על-טבעית, כיוון שגם תופעה שניתן להסבירה באופן טבעי באופן דחוק, אנשים באותה תקופה, ובמיוחד המצרים, הרגילים באלילים, מסבירים באופן על-טבעי.

אך אפשר שיש כאן מחלוקת יותר דיכוטומית. ייתכן שהם נחלקו במהות מכת צפרדע. האם מכת צפרדע היא חלק מהרצון להביא למאבק בין עולם החי והמצרים, וכך להראות להם שכל ההוויה כפופה מתחת לה' יתברך (ושיא רצון זה יגיע בשחיטת הפסח, אליל מצרים), או שהיא בכלל חלק מהמכות שאמורות לפגוע ולהעניש את מצרים (מה שיתבטא לאחר מכן בכך שגם לאחר שמשה העתיר לה' והסיר את הצפרדעים, הן עדיין באשו במצרים, היינו תפקידן הוא להעניש את המצרים, ולא ללמד אותם מהו ה', שכן הם כבר יודעים, והראיה שהם ביקשו ממשה להתפלל בעדם)?

אם נאמר כאפשרות הראשונה, הרי שברור שתידרש תופעה על-טבעית באופן מובהק, אך אם נאמר כאפשרות השנייה, ייתכן שאין הכרח לשנות את הטבע, ואם אפשרל שנות את הטבע מעט, ולא לשנות את עצם מערכות הטבע, ה' מעדיף, כיוון שבדרך כלל הוא נמנע מניסים, אלא במקרים מיוחדים וחריגים ביותר.