תודעת האמונה ליום נצח שבנצח

י/י"לק באיר תשפ'ה

תודעת האמונה

לעשרה,באיר יום נצח שבנצח

ואמונה"כל זאת וקיים עלינו כי'ה,אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל."עמו בהמשך מובאים

אירועים,ספציפיים במרכזם יציאת.מצרים לכאורה לא מובן עד,הסוף מדוע דווקא עכשיו הוא

אלהינו ואנחנו ישראל?עמו מה ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף חוקק בלבנו את האמונה?הזו

עוד צריך,לברר ויוציא"את עמו ישראל מתוכם לחרות,"עולם חרות?עולם?האמנם שועבדנו

לאחר מכן עוד פעמים!רבות כמו,כן מלכותך"ראו...בניך הודו והמליכו:ואמרו'ה ימלוך לעולם

"ועד–זה שראיתם את מלכותו,עתה לא אומר שהוא ימלוך לעולם!ועד

השחקן המרכזי בפרשיות יציאת מצרים הוא.משה,משה השייך לספירת,הנצח הוא רעיא

,מהימנא הרועה,הנאמן זה שרעה אותנו בשדות.האמונה הוא לימדנו אמונה.מהי גם יציאת

מצרים איננה עוד אירוע בחיי,האומה יציאת מצרים היא אירוע היסוד בחיי,האומה היא זו

שכוננה בקרבו את,האמונה היא בהובלת.משה ספירת,הנצח כך,מובא היא הנצחון שלנו על

מניעות פנימיות שיש.בתוכנו האמונה מאירה את כל מחשכי,לבנו היא מסנוורת את כל

החיצוניים המאיימים להיכנס.פנימה יציאת מצרים העניקה לעם ישראל את התודעה,הזו את

תודעת.האמונה

בזה יובן מדוע דווקא עכשיו'ה" ...אלהינו ואנחנו ישראל."עמו דווקא,עכשיו ברכשנו תודעה,זו

'ה אלהינו,לעולם ולעד אנחנו ישראל.עמו אין זו אלא חרות,עולם מי שרכש תודעה,זו יהיה

תמיד בן,חורין והשעבודים הבאים בחייו לא ייתפסו,ככאלה האמונה שלו תכניע.אותם כך

אמונה עולה כמניין גאולה בריבוע ג(גא גאו גאול,)גאולה שכן הגאולה תלויה,באמונה ביכולת

של האדם לפרוץ את הגבולות ולצאת לחרות שזו( ,)הגאולה וכן הכל יהיה,טוב כיוון,שכאמור

עם האמונה הכל יהיה.טוב לא בחיל ולא בכח עולה כמניין,נצח שכן לא בחיל ולא בכח,הגאולה

כי אם על ידי,הנצח על ידי תודעת,האמונה וכמו כן פסח עולה כמניין,נצח להורות שבימי

הפסח הקדושים רכשנו.אותה

באותו,רגע משה"ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה,"רבה בזכות משה השייך,לנצח בני

ישראל למדו איך לענות שירה בשמחה,רבה שאין כמוהו,באלים ושמלכותו לעולם,ועד כך

אמונתו.הכריעה מניין?לה מתוך.עצמה המציאות נקבעת על ידי,התודעה והמציאות החיובית

נקבעת על ידי תודעת.האמונה האמונה איננה,ידיעה היא.תודעה היא לא נרכשת,מבחוץ היא

נולדת,מבפנים כספירת.הנצח מלכותך"ראו בניך על,"הים הם ראו את,מלכותו הם הביטו על

המציאות במבט של מלכות'ה,בעולם של נוכחותו.המלאה

באמת זהו כל עניינה של תפילת,ערבית שבאה,בחשיכה לא כדי להותיר אותנו בפחד

המתואר(בברכה השנייה אחרי קריאת,)שמע אלא כדי להוביל,אותנו אחרי התפילה אל שני

המזמורים שלפי מנהג יהודי תימן חותמים את תפילת:ערבית,האחד למנצח"על הגתית

מזמור,"לדוד הפותח'ה"ב אדנינו מה אדיר שמך בכל,"הארץ עובר דרך קטנות האדם וגדולת

'ה והתמיהה על'ה מדוע בחר באדם כאשר הוא עצמו כה,גדול וסוגר שוב'ה"ב אדנינו מה

אדיר שמך בכל,"הארץ להורות תמשילהו"ש במעשי,"ידיך האדם מושל במעשי ידי'ה על ידי

תודעתו הרואה'בה אשר"תנה הודך על"השמים ושאר התיאורים המופיעים.שם האדם על

ידי תודעתו שולט בבריאתו של,'ה בשמו של.'ה,השני שיר" ,"למעלות עוסק בבטחון המוחלט

של האדם,'בה כיוון שהוא חלק,ממנו הוא אחד,איתו הוא מופיע,אותו וכמו במזמור.הקודם

י/י"לק באיר תשפ'ה

כך היה גם הרצל שיומו,היום יום הולדתו של חוזה,המדינה זה שראה כנגד כל הסיכויים את

מלכותו של'ה בעולם גם(אם באופן לא,מודע זה לא,)משנה ובכך טבע את המשפט שכה

מאפיין את תודעת:הנצח אם" ,תרצו אין זו,"אגדה רוצה,לומר אם שם תהיה,תודעתכם שם

תהיה.מציאותכם

לא סתם יום,זה יום נצח,שבנצח המלמד באופן הכי מובהק מסר,זה עומד בלב לבה של

ספירת.העומר ספירת העומר היא לכאורה:אבסורד ספירה מלשון,הארה'ה האיר ובנה את

העולם על ידי.הספירות לפתע אנו מגיעים וסופרים את,הספירות,כלומר שבים על הארות אלו

ולכאורה מקיימים את,העולם או אולי אפילו בוראים אותו מחדש אם(בכלל יש פער בין שתי

האפשרויות!)הללו מניין הכוח לעשות?זאת אנו,סופרים הפעולה שאנו עושים היא פעולה

תודעתית,בלבד אין כאן שום דיבור או,מעשה עיקרה של הספירה היא,התודעה באיזה יום

בדיוק אנו,נמצאים לאיזה מחוז עלינו לשלוח את הארות לבנו כדי להחיות,אותו,כן יש לנו הכוח

הנפלא.הזה לכן לג,בעמר יום פטירתו של התנא האלהי אדם(השייך בתודעה,כזו יכול להיות

מצד אחד אדם ומצד שני,)אלהי רבי,שמעון עולה כמניין משה–שניהם לימדו אותנו את

התודעה הזו וחידדו בפנינו את יכולותינו הבלתי,מוגבלות בזכות יכולותיו של.'ה

לכן כל יום שאנו סופרים את ספירת העומר הוא כנגד מילה אחרת למנצח"מ בנגינת מזמור

."שיר לפי רבותינו בעלי,הסוד יש לקרוא מזמור זה כפי שהוא מופיע בצורת:המנורה

י/י"לק באיר תשפ'ה

זהו עניינה של,המנורה שלפי המדרש חלונות המקדש היו בנויים בכוונה כדי להוציא את אורה

החוצה ולהשפיעם על כל.העולם בספירת העומר אנו מאירים את,העולם מתוך כוחה של

.המנורה כאשר מעיינים במזמור מגלים שזהו ממש פשט:המזמור

)א(ַלַמְנַּצֵח ּבִנְגִינֹת מִזְמֹור:ׁשִיר נמצא בכותרת היכן( )שהנרות

)ב(אֱֹלהִים יְחָּנֵנּו וִיבָרְכֵנּו יָאֵר ּפָנָיו אִּתָנּו:סֶלָה שלב א– 'ה מברך אותנו על ידי הארת,פניו

כלומר חיינו מוארים באמונתו

)ג(לָדַעַת ּבָָארֶץךֶָּדַרְּכ ּבְכָל ּגֹויִם:ךֶָיְׁשּועָת שלב ב–בכך'ה מודיע לכל העולם את דרכיו

)ד( ךָיֹודּו עַּמִים אֱֹלהִיםךָיֹודּו עַּמִים:ּכֻּלָם שלב ג–כל העולם מודה לו על כך

)ה(יִׂשְמְחּו וִירַּנְנּו לְאֻּמִים ּכִי תִׁשְּפֹט עַּמִים מִיׁשֹור ּולְאֻּמִים ּבָָארֶץ ּתַנְחֵם:סֶלָה שלב ד–מתוך

ההודאה מתמסר להנהגת'ה

)ו( ךָיֹודּו עַּמִים אֱֹלהִיםךָיֹודּו עַּמִים:ּכֻּלָם שלב ג–מתוך הטוב בהנהגת'ה הוא שב ומודה לו

)ז(אֶרֶץ נָתְנָה יְבּולָּה יְבָרְכֵנּו אֱֹלהִים:אֱֹלהֵינּו שלב ב–מתוך ההודאה'ה שב ומודיע לעולם את

דרכיו

)ח(יְבָרְכֵנּו אֱֹלהִים וְיִירְאּו אֹתֹו ּכָל ַאפְסֵי:ָארֶץ שלב א–מתוך הודעתו את דרכיו הוא שב ומברך

,אותנו מה שמתברר רק עבור כל"אפסי,"ארץ תודעתנו ניתנה לנו מאת'ה כדי שנאיר בה את

,העולם וזה מוביל אותנו לתפילת אנא בכח שאנו אומרים אחרי מזמור זה ושלפי(חלק

מרבותינו בעלי הסוד ממקומת לצדי,המנורה כפי שניתן לראות בתמונה)למעלה שעניינה

השמירה על עם ישראל מתוך היותו קרוב,'לה דורשי"יחודך כבבת"שמרם

לכן לצדי המנורה נמצאים,צום" ,קול,"ממון המלמדים על כך שלא משנה איזו גזירה קיימת

,בעולם האדם על ידי תשובתו ותפילתו המייצגות את,תודעתו ועל ידי,הצדקה המייצגת את

המעשה הנפתח לתודעה הזו ומעביר אותה.הלאה לכן מעל,המנורה נמצא הפסוק שויתי" 'ה

לנגדי,"תמיד כי תודעת האמונה המאירה את העולם ובוראת אותו היא תוצאה של ההכרה

העמוקה והכנה כי'ה לנגדנו,תמיד ולכן עלינו לדעת לפני מי אנחנו,עומדים שהוא מלך מלכי

,המלכים שמלכותו לעולם ועד בזכות,תודעתנו וכפי שראינו.למעלה

ביום,זה י,באיר בו אנו סופרים חמשה ועשרים יום בעומר שהם שלושה שבועות וארבעה,ימים

נצח,שבנצח מת" ,עלי ושני,בניו ונשבה ארון"'ה שלחן(ערוך ארח חיים,תקפ.)ב מתוך,כך יש

,שהעריכו ביום זה גם נרחב משכן,שילה ובאמת בספר שמואל א)ד( :מסופר

)א(וַיְהִי דְבַר ׁשְמּואֵל לְכָל יִׂשְרָאֵל וַּיֵצֵא יִׂשְרָאֵל לִקְרַאת ּפְלִׁשְּתִים לַּמִלְחָמָה וַּיַחֲנּו עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר

ּופְלִׁשְּתִים חָנּו:בַאֲפֵק)ב(וַּיַעַרְכּו פְלִׁשְּתִים לִקְרַאת יִׂשְרָאֵל וַּתִּטֹׁש הַּמִלְחָמָה וַּיִּנָגֶף יִׂשְרָאֵל לִפְנֵי

פְלִׁשְּתִים וַּיַּכּו בַּמַעֲרָכָה ּבַּׂשָדֶה ּכְַארְּבַעַת אֲלָפִים:אִיׁש)ג(וַּיָבֹא הָעָם אֶל הַּמַחֲנֶה וַּיֹאמְרּו זִקְנֵי

יִׂשְרָאֵל לָּמָה נְגָפָנּו'ה הַּיֹום לִפְנֵי פְלִׁשְּתִים נִקְחָה אֵלֵינּו מִּׁשִֹלה אֶת אֲרֹון ּבְרִית'ה וְיָבֹא בְקִרְּבֵנּו

וְיֹׁשִעֵנּו מִּכַף:אֹיְבֵינּו

זקני ישראל רוצים את ארון ברית'ה שהוא יושיעם מכף.אויביהם אין להם אמונה,אמיתית הם

לא מאמינים שגדול בקרבם קדוש,ישראל הם רואים את ארון ברית'ה בתור איזה,קמע ולא

בתור ביטוי נאמן לנוכחות'ה,בתוכם הכרה שהיא,האמונה אותה מלכות'ה השולטת בכל

מרחבי.החיים הנביא:ממשיך

י/י"לק באיר תשפ'ה

)ד(וַּיִׁשְלַח הָעָם ׁשִֹלה וַּיִׂשְאּו מִּׁשָם אֵת אֲרֹון ּבְרִית'ה צְבָאֹות יֹׁשֵב הַּכְרֻבִים וְׁשָם ׁשְנֵי בְנֵי עֵלִי עִם

אֲרֹון ּבְרִית הָאֱֹלהִים חָפְנִי:ּופִינְחָס)ה(וַיְהִי ּכְבֹוא אֲרֹון ּבְרִית'ה אֶל הַּמַחֲנֶה וַּיָרִעּו כָל יִׂשְרָאֵל

ּתְרּועָה גְדֹולָה וַּתֵהֹם:הָָארֶץ)ו(וַּיִׁשְמְעּו פְלִׁשְּתִים אֶת קֹול הַּתְרּועָה וַּיֹאמְרּו מֶה קֹול הַּתְרּועָה

הַּגְדֹולָה הַּזֹאת ּבְמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַּיֵדְעּו ּכִי אֲרֹון'ה ּבָא אֶל:הַּמַחֲנֶה)ז(וַּיִרְאּו הַּפְלִׁשְּתִים ּכִי ָאמְרּו

ּבָא אֱֹלהִים אֶל הַּמַחֲנֶה וַּיֹאמְרּו אֹוי לָנּו ּכִי ֹלא הָיְתָה ּכָזֹאת אֶתְמֹול:ׁשִלְׁשֹם)ח(אֹוי לָנּו מִי יַּצִילֵנּו

מִּיַד הָאֱֹלהִים הָאַּדִירִים הָאֵּלֶה אֵּלֶה הֵם הָאֱֹלהִים הַּמַּכִים אֶת מִצְרַיִם ּבְכָל מַּכָה:ּבַּמִדְּבָר)ט(

הִתְחַּזְקּו וִהְיּו לַאֲנָׁשִים ּפְלִׁשְּתִים ּפֶן ּתַעַבְדּו לָעִבְרִים ּכַאַׁשֶר עָבְדּו לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָׁשִים:וְנִלְחַמְּתֶם

)י(וַּיִּלָחֲמּו פְלִׁשְּתִים וַּיִּנָגֶף יִׂשְרָאֵל וַּיָנֻסּו אִיׁש לְאֹהָלָיו וַּתְהִי הַּמַּכָה ּגְדֹולָה מְאֹד וַּיִּפֹל מִּיִׂשְרָאֵל

ׁשְֹלׁשִים אֶלֶף:רַגְלִי)יא(וַאֲרֹון אֱֹלהִים נִלְקָח ּוׁשְנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתּו חָפְנִי:ּופִינְחָס

הפלשתים מפרשים את ביאת ארון'ה אל המחנה,)ו(כביאת אלהים אל המחנה.)ז(הם

מתחזקים ונהיים,לאנשים פן יאבדו את חירותם.לעברים באופן לכאורה מפתיע הם אכן

,מנצחים ישראל ניגפים או,נסים והכהן הגדול ושני בניו.מתים בני ישראל לא באמת,מאמינים

לא בעצמם ולא.באלהיהם אם הם היו,מאמינים הם היו יודעים שמלכות'ה בעולם היא עובדה

,מוגמרת אך ביטוייה תלוי,בהם יצירתה היא על ידי,תודעתם תודעת.האמונה ארון'ה איננו

,קמע הוא ביטוי לנוכחות'ה,בקרבם,בתוכם ליכולת שלהם להנביע אותו מתוכם על ידי

תודעתם ובכך לשנות את המציאות מן הקצה אל.הקצה כך מסופר על עלי עצמו:)א(

)יב(וְהָיָה ּכִי הִרְּבְתָה לְהִתְּפַּלֵל לִפְנֵי'ה וְעֵלִי ׁשֹמֵר אֶת:ָּפִיה)יג(וְחַּנָה הִיא מְדַּבֶרֶת עַל לִּבָּה רַקָ

ׂשְפָתֶיה ּנָעֹות וְקֹולָּה ֹלאַיִּׁשָמֵעָוַּיַחְׁשְבֶה עֵלִי:לְׁשִּכֹרָה)יד(וַּיֹאמֶרָאֵלֶיה עֵלִי עַד מָתַי ּתִׁשְּתַּכָרִין

הָסִירִי אֶתךְֵיֵינ:ךְִמֵעָלָי)טו(וַּתַעַן חַּנָה וַּתֹאמֶר ֹלא אֲדֹנִי אִּׁשָה קְׁשַתַרּוח ָאנֹכִי וְיַיִן וְׁשֵכָר ֹלא ׁשָתִיתִי

ךְֹוָאֶׁשְּפ אֶת נַפְׁשִי לִפְנֵי:'ה)טז(ַאל ּתִּתֵן אֶתךְָאֲמָת לִפְנֵי ּבַת ּבְלִּיָעַל ּכִי מֵרֹב ׂשִיחִי וְכַעְסִי ּדִּבַרְּתִי

עַד:הֵּנָה)יז(וַּיַעַן עֵלִי וַּיֹאמֶר לְכִי לְׁשָלֹום וֵאֹלהֵי יִׂשְרָאֵל יִּתֵן אֶתךְֵׁשֵלָת אֲׁשֶרְׁשַָאלְּת:מֵעִּמֹו

עלי סבור שהיא,שיכורה כיוון שמדוע אדם יתפלל?לבד אמנם אז חנה:עונה אני קשת,רוח

הפנימיות שלי,סובלת ולכן שפכתי את,נפשי,פנימיותי לפני.'ה עלי עונה:לה לכי!לשלום טוב

שאת שופכת את פנימיותך לפני,'ה אך עלייך לזכור'שה,הזה מיד בסוף התפילה,שלך מצפה

ממך לצאת החוצה,מהמקדש לכי" ,"לשלום אל תישארי לפני" ,"'ה צאי,החוצה ומעצם היציאה

החוצה אלהי"ישראל יתן את שלתך אשר שאלת,"מעמו כי'ה ואת,אחד את חלק'מה והוא

חלק.ממך1

עד עתה חנה,התחננה שפכה את,נפשה דמעותיה הציפו את רצפת,חדרה אך לא זכתה

,למענה כיוון שהיא האמינה,'בה אך לא האמינה,בעצמה לא האמינה באחדות.שלהם'ה

משפיע על המציאות את חסדו דרך,תודעתנו דרך ראייתנו האמונית על.העולם ממילא אם

חנה לא מאמינה,בעצמה אמונה'בה לא,יעזור ואפילו יותר עמוק–באיזשהו,מובן היא גם לא

מאמינה,'בה כיוון שהוא חלק ממנה והיא חלק.ממנו ברגע שהאמינה,בעצמה ברגע שהלכה

,לשלום זכתה.לישועה לכן יום פטירתו של עלי הוא בנצח,שבנצח הוא זה שלימד את חנה ואת

כולנו מהי האמונה הפורצת את גבולות העולם דרך.תודעתנו

שלוש ברכות מברכות תפילת לחש שייכות לספירת,הנצח מברך,השנים מצמיח ישועה

והמחזיר שכינתו.לציון שלושתן עוסקות בנקודה.הזו מברך השנים עוסקת מלא"ב ידינו

,"מברכותיך ברכותיך תמלאנה את ידינו על ידי עצם,תפילתנו עצם,אמונתנו עצם הכרתנו

שאתה נוכח בכל עולמנו על ידי תודעתנו ובכך ברכותיך מתמלאות.בידינו כך גם מצמיח קרן

1כך דוד המלך:הבין זעקתי"אליך,'ה אמרתי אתה,מחסי חלקי בארץ."החיים הזעקה'לה לא סותרת את היות

הזועק נחסה בצילו של,'ה'שה חלקו בארץ,החיים,להיפך היא נובעת.ממנה האדם קושר עצמו,'לה מתחנן לפניו

שלא רק יהיה חלקו בארץ,החיים אלא גם יבטא.זאת לאחר תפילה,כזו האדם מקבץ את נפשו השפוכה,לקרבו

לא שבורת לב ולא,דוממה כי אם,מועצמת מוארת מאורו של'ה בהיותה חלקו ובהיותו,חלקה ומשנה את

המציאות על ידי.תודעתה

י/י"לק באיר תשפ'ה

ישועה:קוראת את"צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום,"בישועתך?מדוע כי"לישועתך

קוינו כל,"היום עצם הציפייה שלנו לישועה משנה את המציאות ומצמיחה,אותה מתוך העובדה

,'שה הנוכח בקרבנו בתוך,תודעתנו הוא מצמיח"קרן."ישועה כך גם המחזיר שכינתו,לציון

שכל עניינה הוא רצה" 'ה אלהינו בעמך,"ישראל שהם חלקך ואתה,חלקם ולתפילתם" ,"שעה

שתודעתם הרואה אותך בכל העולם ולכן מבקשת ממך להתבטא,בו ותהי"לרצון תמיד עבודת

ישראל."עמך

שם'ה בכל הברכות הללו מנוקד,בחיריק שהוא ניקודה של ספירת.נצח אותה נקודה,קטנטנה

,בודדה היא נקודת,התודעה אותו פרט,זעיר האדם שכביכול טובע פה בכל,המציאות משנה

אותה לגמרי על ידי,תודעתו זהו משה רבנו עליו,השלום שראה את'ה באספקלריא,המאירה

שחווה את'ה בכל פינה במציאות על ידי תודעתו,הרחבה ובכך שינה אותה לעולם.ועד

תודעתו לא הייתה אלא תודעת האמונה הנשאבת מספירת.הנצח