תפארת הצדיק לדברי ישראל

תפארת הצדיק

לשלושה עשר בכסלו, יום פטירת הדברי ישראל

איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. והנה לכאורה תימא הלא עיקר חסר מן הספר כי זאת מעצמינו ידענו אשר הדרך שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם היא הדרך ישרה אבל זאת לא ידעו איזהו הדרך הזה שהיא תפארת והוה ליה לחתנא להשמעינו העיקר איזהו הדרך הזה שהיא תפארת כמובן ועוד תימא בהיפך הכי זאת היא הדרך ישרה שיעשה להתפאר אלא הנראה לפי עניות דעתי לפרש איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא. פירוש שיהיה בעיני עצמו כל שהיא ומשהו שהוא מעט ופחות מן הפחות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מאוד מאוד הוי שפל רוח זאת הוא הדרך ישרה שיבור לו האדם והדרך הזה הוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם מדה טובה ומשובחת מה שאין כן גיאות וישות שהיא מדה מגונה לכל כנודע ומובן גם לפי זה הפירוש תפארת לעושיה היינו להקדוש ברוך הוא שעשך ויכוננך כמו שכתוב ואשכון את דכא מה שאין כן גיאות שגבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל והבן.

דברי ישראל כללי אורייתא אות א

הצדיק הוא היסוד יונק מהתפארת. תפארת היא האיזון, היא ההרמוניה, בין כל הקטבים, היא המקום בו הכל מתיישב לכדי תמונה אחת שלמה וישרה (ולכן תפארת היא אמת, כיוון שאמת היא יושר והוא הרמוניה). הדרך הישרה, הדרך התפארתית, היא דרכו של הצדיק, זה היודע לחבר את כל הצלילים לידי יצירה אחת מלאה. זוהי בחינת הניגון, היודע לעלות ולרדת, למהר ולהאט, להרקיד ולרגש, והכל מתוך אותו שורש שהוא מעל המילים.

איך הגיע הצדיק למדרגתו זו? התשובה בגוף השאלה – על ידי עצם היותו צדיק, על ידי זה שהוא התקשר בכל מאודו לאלהיו, התמסר אליו לחלוטין. הוא דכא ושפל רוח, ומתוך כך מגיע תפארתו, מתוך כך מגיע כל ההדר שלו. אמנם נשים לב: הדברי ישראל לא אומר כאן שהוא צריך להיות אפס, אלא שהוא צריך להיות פחות מן הפחות, כמעט אפס. עליו להיות משהו, הוא לא מלכות, שאין לה מעצמה כלום, הוא יסוד, הוא לא רק מקבל, הוא משפיע, אך הוא משפיע את מה שיש לעליונים ממנו להשפיע. זהו הצדיק, המעביר לנו את המסר האלהי. הצדיק התחבר לשורש מעל כל השורשים ולכן הכל נדמה לו כאחד, כאותו שורש גבוה, וממילא הוא מצליח גם לחבר הכל לאחר.

זוהי הדרך הישרה שיבור לו האדם, שיבחר לו האדם מרצונו החופשי לחלוטין להיפתח אל מה שמעליו ולהתעלות מעל מדרגת האדם הנמוכה שלו, שמבינה שהוא קיים ושהוא מרכז מסוים, אל מדרגה הרבה יותר גבוהה, מדרגה המכירה בנמיכותו של האדם, ומתוך כך תגיע תפארתו.