לתמיר היקר

לק"י – פורים ה'תשעז

לתמיר היקר!

האדם הזה הגשמי אין ראוי אל השמחה במה שהוא אדם גשמי, ודבר זה בארנו אצל יפה שעה אחת של קורת רוח לעוה"ב מכל חיי עוה"ז (אבות פ"ד) ע"ש, ולפיכך אמר בכל עצב יהיה מותר, כי האדם כאשר נוהג כאשר ראוי לאדם דהיינו שאין לו שמחה, וכמו שראוי אל עוה"ז שהוא עולם גשמי, ולעוה"ב כתיב אז ימלא שחוק פינו וכמו שיתבאר בסמוך ואז מקבל מותר הוא עוה"ב… התפילין היא דבר קדושה אלקית שנקרא על האדם, ולא מצינו מצוה כמו זאת שקשור ודבק על האדם קדושה אלקית נבדלת, ור"ל אע"ג שמצד האדם עצמו שהוא בעל גשם אין ראוי לו השמחה מן הטעם אשר התבאר, מכל מקום הרי דבק בו קדושה אלקית מצד כי שם ה' נקרא עליו בתפילין שהם קדושים קשורים בו, ומצד הזה ראוי אל האדם השמחה שאינה ראויה להיות בעולם הגשמי והבן זה.

נתיב הליצנות למהר"ל, פרק א

בגדול, כותב כאן המהר"ל, שלאדם הגשמי, לא ראויה השמחה, שכן הוא גשמי. לכן רק כאשר דבקה אליו קדושה א-להית, הוא יכול להיות שמח. אף אם נלך בדרכו זו של המהר"ל, אפשר שיש יום אחד שבו גם המהר"ל מודה שלא דרושה קדושה שתדבק באדם, כיוון שהמציאות היא הפוכה – לא הקדושה דבקה באדם, אלא האדם דבק בקדושה. נראה לי שבפורים, מה שקורה הוא לא שיש איזושהי מצווה מסוימת הנדבקת לאדם ומרימה והופכת אותו לנבדל וממילא לשמח, אלא להיפך – האדם כולו דבק בקדושה. השמחה בפורים עוטפת את כלל החושים ואת כלל האישיות, ואם האדם הוא יצור גשמי בדרך כלל, אזי בפורים ונהפוך הוא – האדם נכנס לתוככי הקדושה ונעטף בה, וזו גורמת לו לשמחה עצומה.

אך על איזו קדושה אנו מדברים? כמו שהרב אורי האיר בשיעורו ביום שני האחרון, מצוות הפורים מושתתות על הקשר בין אדם לחברו, ולא על הקשר בין אדם למקום. אפשר ש"כל הפושט יד נותנים לו", משלוח המנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, הם בדיוק הנקודה שעוטפת את כלל החיים. בפורים משחק תפקיד לא רק הקשר עם הקדושה הא-להית הנבדלת מהמציאות, אלא עם הקדושה הא-להית הקיימת בתוך המציאות, היא הקשר בין איש לרעהו, ודרכה האדם מעלה את כלל המציאות אל הקדושה, במקום מעשיו לאורך כל השנה, אז הוא מכניס את הקדושה אל המציאות.

תמיר היקר. במהלך החברות והחברותא איתך, ניכרת לכל אהבתך לרעיך, הקשבתך להם והנכונות לעזור להם. כאמור, אפשר שזו הבחינה של פורים – הקדושה המגיעה לאדם דרך הקשר שלו עם רעיו, ונראה לי שאתה מצטיין בזה לאורך השנה כולה, ולוואי שגם אני אצליח. פורים שמח, מעלה ומשמעותי!

אוהב ומעריך,

זיו