בית של אינטימיות לשבת שקלים

בית של אינטימיות

לשבת שקלים

(א) בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמַלְכוֹ: פ (ב) בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: (ג) וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: (ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוא עושה את הישר בעיני ה', אך הוא לא חווה זאת, הוא לא יודע לעמוד נוכח אותן בעיות שורשיות וארוכות שנים, ולתקן אותן, כיוון שהקשר מתברר כקשר שטחי ולא עמוק, אף שבפועל הוא עושה הישר בעיני ה': (ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית ה' כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כל אדם לפי ערכו העצמי, לפי איך שהוא תופס את עצמו, לפי פדיון נפשו, לפי הפנייה האישית שלו לה' כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ על לב איש, בפנימיותו, באותה פנייה אישית לְהָבִיא בֵּית ה': (ו) יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ לא מדובר בהעברה בנקאית, דרושה כאן פנייה אישית, איש מאת מכרו, הכהנים מבטאים פה את ה', הם ידיו הארוכות, והנתינה במצב כזה מבוססת היכרות והתקרבות וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק רק כך, על ידי נתינה לה' על דרך התקרבות אפשר לחזק את הבית המשותף שלנו עמו: פ (ז) אלא שזה לא עבד בפועל וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת לא בנו את אותה אינטימיות עם ה': (ח) וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ אתם לא מתפקדים כידיו הארוכות של ה': (ט) וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים לְבִלְתִּי קְחַת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת: (י) וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה' כבר אין היכרות, לוקחים את כל הכסף ומכניסים אותו לתוך תיבה קרירה: (יא) וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן באופן חיצוני, הם מסתכלים לראות שהתיבה הקרירה מלאה וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה' הכסף נמצא בית ה', הוא לא ניתן על ידי מכרים, על ידי אוהבים: (יב) וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה': (יג) וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה' וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחַזְקָה: (יד) אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית ה' סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה': (טו) כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית ה' לא משתמשים בו לטובת הכלים, אלא לטובת המבנה. ראשית צריך לבנות את המרחב לאינטימיות הזו, את ההיכרות העמוקה הזו: (טז) וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים הם עושים באמונה, הם פותחים את הצהר לקשר העמוק הזה שלא היה עד עתה: (יז) כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית ה' לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ כיוון שאמנם האדם צריך להוציא אותו מידיו, אך כסף אשם וכסף חטאות, כסף של חוסר התרחקות אך לא של התקרבות חיובית, לא של בניית בית, של בניית היכרות עמוקה: פ