לאביתר יוסף היקר

לאביתר יוסף היקר!

בשעת העסק והעיון בתורה, ודאי שאין צריך אז לענין הדבקות כלל, שבהעסק ועיון לבד הוא דבוק ברצונו ודבורו יתברך, והוא יתברך ורצונו ודבורו חד.

נפש החיים שער ד פרק י

העסק הוא עצם הנוכחות במרחב של תורה, והעיון הוא ההעמקה בה. הנוכחות וההעמקה הן שתי הפכים. יש מצב נפשי של קיים, ויש מצב נפשי של פועל. כל השנה אנו פועלים בתורה, אנו מעיינים בה, אנו מחדשים, יוצרים, עושים, מה שגורם לנו להידבק בדבורו יתברך. בפורים אנחנו לא פועלים בתורה, אנו לא מעיינים בה, אנחנו פשוט קיימים בה. אנחנו לא מעיינים בה, אנחנו מתעסקים בה, מה שגורם לנו להידבק ברצונו יתברך (לפי ההקבלה בדברי נפש החיים), לא במה שהוא אומר, אלא במה שהוא רוצה לומר.

בפורים אנחנו כדגים בים. כדגים בים אנחנו שוחים ומתנהלים לאיטנו ולשלוותנו במי המנוחות שלה. בפורים לימוד התורה שלנו מתרכז במגילה, שכל כולה פשט וסוד המשמשים בערבוביה, שכל כולה א-להים ואדם המשחקים את אותו תפקיד בהרמוניה מושלמת. אסתר קרקע עולם הייתה, ואף על פי כן גאלה את ישראל. בפורים אנחנו קרקע עולם, ועל ידי כן ה' פועל דרכנו את דברו, התורה, באופן המלא.

אביתר היקר. יש בך את שתי הבחינות האלה. לפעמים אתה יוצר, פועל, מעיין בעיניים הכי בוחנות שיש, שואל את השאלות הכי נוקבות שיכולות להישאל. אך לפעמים אתה מתעסק, אתה חי, הווה את מה שאנחנו לומדים ביחד, נושם אותו ומפיק ממנו את המשמעויות הכי מרעננות שיש בו. תמיד ממש כיף ללמוד איתך!

גוט פורים!

אוהב ומעריץ

זיו