לאיל אברהם היקר

לאיל אברהם היקר!

במסגרת לימודנו ביחודיותו של עם ישראל, למדנו את דברי החלבן, שישראל הם נשמת העולם, והעמים הם לבושי אותה נשמה. נשמה זו היא נשמת אדם הראשון קודם החטא, שעמדה על יסודות הקדושה בלבד, אך נשמת העמים היא נשמת אדם הראשון לאחר החטא, המעורבבת בין קדושה וטומאה מהקליפה. במובן מסוים, אין נשמה זו נשמת אדם הראשון כלל, ולכן "אין אומות העולם קרויין אדם". בעולם טרם החטא מכל דבר היה אפשר להעלות ניצוצות, אך בעולם לאחר החטא, על ישראל להבין שיש דברים שהם אסורים ואי אפשר להעלות מהם ניצוצות. לעתיד לבוא מצב זה ישתנה והעולם ישוב להיות כקודם החטא.

אולי בפורים אנחנו זוכים לטעום מהלעתיד לבוא הזה כבר כאן במציאות הנוכחית. בפורים אנחנו ניגשים אל המן, אל עמלק, זה שאי אפשר להעלות ממנו ניצוצות כלל, ומצליחים לא להבחין בינו למרדכי, לעם ישראל. בפורים אנחנו מצליחים לפרוץ את גבולות המחשבה הדיכוטומית של "מותר" ו"אסור" ומתקרבים קצת יותר לתוכן הקטגוריות הללו. פתאום הערבוב בין רע לטוב, בין קליפה לניצוץ איננו הערבוב היוצר את נשמת אדם הראשון לאחר החטא, אלא הערבוב היוצר את נשמת אדם הראשון לאחר תיקון החטא, הערבוב המהפך את הרע לטוב עד כדי כך שאי אפשר להבחין ביניהם. אולי לכן היה צריך אדם הראשון לחטוא. לערבב בין טוב לטוב אין משמעו ערבוב; כל החידוש הוא לערבב בין טוב לרע על ידי הפיכת הרע לטוב.

איל אברהם היקר!

ההתייחסות שלך לדברים מדהימה אותי כל פעם מחדש. מצד אחד, אתה יכול לראות במציאות מסויימת את כל הצדדים שלה, לפרטם ולתארם, על שליליותם ועל חיוביותם בכנות נפלאה. מצד שני, יש לך עיניים טובות כל כך. אתה לא מתרכז ברע, אלא בטוב. עולה לי עכשיו בראש השיחה שלנו על שלמות, בה הבעתי את זה שאני שבור לגמרי מכל הקטע הזה שלעולם לא נהפוך להיות מושלמים ולמרות זאת חובה עלינו לנסות, ואתה הצגת את רעיון ההשתלמות באמונה גדולה, למרות שכאמור, זהו לא הצד היחיד בסיטואציה הזאת… וכל זה כמובן בלי קשר להיותך אדם מדהים.

אני מאמין שבכל פעם שאתה עושה את זה אתה מצליח להפוך את הרע לטוב, באיזשהו מובן. עוד נדבך של מבט אמוני נבנה כאשר אתה מסתכל על העולם, וזה מרשים. שאזכה כמוך לערבב את הטוב ואת הרע על ידי הפיכת הרע לטוב.

אוהב ומעריץ,

זיו