לסלוצקי היקר

לסלוצקי היקר!

בספר תהלים אותו אנו לומדים עכשיו נכתב:

כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.

על פסוק זה, אומרת הגמרא בעבודה זרה (יט.):

אמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר: בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה.

יש לתהות: מה משנה העובדה שהתורה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא או על שמו של האדם? וכי התורה היא איזשהו רכוש שנקרא על שם אנשים?

נראה לי שהתשובה פשוטה – השאלה על שם מי התורה קרויה היא בעצם השאלה לשם מי היא קיימת, כפי שכאשר אני כותב על הספר שלי "זיו", אני לא רק אומר שהוא שייך לזיו, אלא גם שכל מהותו ועצמותו היא לשם שמים. לפי זה, נבין את דברי הגמרא הללו ביתר עמקות. כאשר אדם לומד תורה המנותקת מה', הרי שהיא תורתו עצמו והיא אינה תורת ה'. הנקודה המשמעותית היא שכאשר אדם לומד תורה מחוברת לה', הוא בעצם גם לומד תורה המחוברת אל עצמו. ואולי זו הבחינה של הדור קבלוה בימי אחשוורוש, קבלת התורה מאהבה שנעשית בימי הפורים. האדם מקבל את התורה לחלוטין, את תורת ה', מלמעלה למטה, אך הוא לא מקבל אותה באופן הכפוי עליו, אלא באופן שמצמיח ומפריח אותו.

סלוצקי האהוב. בחברותות איתך אני מרגיש באופן מאוד ניכר את היכולת שלך ללמוד את תורת ה' באופן שהיא לחלוטין תורת ה', קריאה נקייה מפניות לחלוטין, ומתוך כך היא קריאה שכל כך מחוברת אליך, לא כי היא התחברה אליך אלא כי אתה התחברת אליה. אני מקווה שמתישהו אזכה לקריאה כזו. וגם זה חלק בלתי נפרדת מהכיף הגדול ללמוד איתך. שנזכה לקבלת התורה מחדש בפורים שמח.

אוהב ומעריך,

זיו