על פתח ביתו מבחוץ דף מקורות

על פתח ביתו מבחוץ

שבת כא:

תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

רש"י

מבחוץ – משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר.

תוספות

מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ – ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר.

רמב"ם מגילה וחנוכה ד, ח

נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ.

טור אורח חיים תרעא

מניחה על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לרה"ר מניחה על פתחו ואם החצר פתוח לר"ה מניחה על פתחו.

שלחן ערוך תרעא, ה

נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים (כא) מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו; (כב) ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על * פתח החצר.

שפת אמת

והנה רש"י פי' מבחוץ כו' ולא ברה"ר אלא בחצירו נראה דדייק פתח ביתו דוקא ולא פתח חצרו ולפ"ז בית הפתוח לרה"ר וגם לחצר גם רש"י מודה דעדיף להדליק בפתח הפתוח לרה"ר שיש יותר פירסום וגם בביתו הוא וכ"מ מדקתני ואם הי' דר בעלי' מניחו בחלון הסמוך לרה"ר משמע אף דיש לו ג"כ חלון לחצר ודוקא בהא פליגי רש"י ותוס' אי ביתו עדיף או מבחוץ עדיף כנ"ל ומ"מ אף במדליק בחצר שלא בפתח ביתו כלל צ"ע אי אינו יוצא לרש"י דאפשר כוונת רש"י הוא שאינו מחויב דוקא ברה"ר דגם זה מבחוץ מיקרי.

דף על הדף

בספר מדרש משה לאדמו"ר הרה"ק רמ"מ מפילוב זצ"ל הקשה, שמלבד קושיות התוס' קשה, דלכאורה איכא פרסומי ניסא יותר כשמדליק על פתח חצירו הסמוך לרה"ר.

שבת כב.

והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא – משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.

דף על הדף

בשאילתות (פרשת וישלח, שאילתא כ"ו) הגירסא: מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעה"ב בטלית מצוייצת ביניהן.

משנה ברורה תרעא, לג

ויהיה מסובב במצות.

שבת כב.

אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח.

רש"י

מצוה להניחה – בחצר או ברשות הרבים בטפח הסמוך לפתח, שאם ירחיקנו להלן מן הפתח – אינו ניכר שבעל הבית הניחו שם.

על פתח ביתו מבחוץ 16-17

במצווה זו יש מרכיב נוסף מלבד הפנייה לרשות הרבים: הבית… עיקר הדלקת הנרות הוא בפתח הבית. מדוע? אם עניינן של נרות הוא לפרסומי ניסא, מנין באה הדרישה לעשות זאת דווקא בבית?

אל מול רשות הרבים עומדת רשות יחיד. הכנסת הבית לגדרי מצוות הדלקת הנרות מעמיד שתי רשויות זו מול זוף המציאות הרחבה, הכללית, המסועפת, חסרת הגבולות, והמציאות המוגבלת ובעלת המחיצות… אפשר להגדיר את הבית כמקום נבדל מהמציאות, שמתנהל בתוך עצמו ואינו שייך לכל הווית החיים שבחוץ. האור שנועד להאיר את המציאות, אם כן, אינו נובע מתוך המציאות עצמה אלא ממקום אחר… רק מאותו מקום נבדל מהמציאות יכולה להיבנות עוצמה שתעמוד מול החושך שברשות הרבים.

חתם סופר

בטפח הסמוכה לפתח. נ"ל נפקא להו דאם הקדוש ברוך הוא מפרסם עושי מצוה כמ"ש רשב"א בתשובה ממדרש דהקב"ה פרסם מצות ראובן וישמע ראובן ויצילהו מידם מכ"ש שיש לנו לפרסם עושי רצונו עיין תשו' רשב"א סי' תקפ"ב וא"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שעלינו לפרסם ניסי ה' וחסדיו עמנו.

ועוד הקדוש ברוך הוא שומר עלינו בחוץ על הפתח במזוזה לשמרנו מכל רע כמ"ש במס' ע"ז י"א ע"א ק"ו שנקבע פרסום ניסו על הפתח מבחוץ ועל זה סמכו וקבעו נ"ח על פתח ביתו בחוץ וזה פי' המדרש הדודאים נתנו ריח זה ראובן שנקרא דודאים ועל פתחינו כל מגדים זה מזוזה ונ"ח חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך חדשים זה נ"ח דרבנן גם ישנים זה מזוזה דאורייתא ולהנ"ל יובן.

קדושת לוי קדושות לחנוכה קדושה שלישית

והרי זה דומה על דרך משל, כל זמן שהבן אינו רואה את אביו אין לו כל כך געגועים עליו, וכיון שהוא בא לחצר ורואה את אביו דרך החלונות ואין מניחין אותו לכנוס לפנים אצל אביו, יש לו געגועים על האב ויש להאב געגועים על הבן, כיון שרואין זה את זה ואין מניחין אותו לחדר לכנוס לפנים אצל אביו. כך כיון שנכנסו היוונים להיכל היו כל הקרבנות ועבודות בטלין, אך נרות המנורה, כיון שהיה נרות של שבת ושל בית הכנסת שהם עבודת חוץ ועלה לפני הקדוש ברוך הוא ולפני כסא כבודו, ולא הניחו הרשעים להדליק הנרות שהיא עבודת הקודש פנימה, גלל כן נכמרו רחמים למעלה על זאת העבודה של הנרות. לכן נעשה הנס בנרות ולא בשאר עבודות. ואף על פי שגזרו על שבת (מגילת אנטיוכוס), ומסתמא גזרו על נר שבת, אף על פי כן בודאי עשו בצנעא, כי שמרו שבת בצנעא. לכן כיון שבהתעוררות נרות נעשה תשועה לישראל, לכן נעשה בה נס.