רק אמונה ליום פטירת ר זושא

רק אמונה

לב שבט, יום פטירת ר' זושא

אמר הקדוש ר' זושא מאניפאלי וכי תאמרו מה נאכל בזה נפלו מהאמונה ובטחון אז וצויתי אצטרך לצוות, כי אם יהיה לכם אמונה ילך ממילא על ידי צנורות הקדושים כל טוב בלתי ציוי והוא מקרא מפורש וגם אף עלה בישראל כי לא האמינו ולא בטחו ויצו שחקים ממעל דהיינו שהוצרך לצוות ולפתוח שנסתמו מחמת חסרון האמונה.

מנרת זהב בהר

צריך להקשות: אם כן, מהו עניינה של התפילה? לכאורה, מספיקה האמונה! באמת נראה שאדם עלול לחשוב שתפילתו פועלת הישועות בעצמה, אך באמת גם תפילתו איננה אלא הצהרת אמונה וההבהרה (בעיקר לעצמו) כי הכל בידיו. כאשר מדקדקים, ניתן לראות זאת בברכות התפילה עצמן: "רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונושעה", וכעת הפעלנו אותו כביכול, עכשיו הוא הולך לעשות כדברינו? ממשיכה הברכה: "ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל", עוד הרבה לפני שבכלל התחלנו את התפילה הוא היה שם, נותן לנו כל מה שאנו צריכים. התפילה איננה אלא ביטוי האמונה. לכן הבוטח המאמין פשוט רואה, אחר שביטא את בטחונו ואת אמונתו, את השפע הסובב אותו כל העת, בכל פינה וזוית, ולא זקוק לפתוח אף צנור.

שמעתי מהחכם השלם האלקי מוהר"ר זוסיא מהאניפאלי, כי מי שבוטח בבטחון גדול ואמונה חזקה רק בו ית' שהוא סבת כל הסבות ולא בעצם הסבה הכלי אשר בה ינתן השפעתו, אם הוא במדריגה זו, אזי יורד לו ההשפעה מלמעלה מבעל הרצון עצמו בלי אמצעות צמצומים ולבושים, רק מופשט מן לבושים מוגבלים שהן דרך ירידת עולמות.

מאור עיניים ואתחנן

לפי דברינו יובן –הבוטח בבטחון קטן, לא רואה את ה', הוא רואה את לבושיו, הוא רואה את הפרנסה, את הרפואה, את ההמשכיות, אך הוא לא רואה את ה' העומד מאחורי כל זה. לעומתו, מי שבוטח בבטחון גדול, רואה את ה' מול עיניו. מכל פינה וזוית מדבר אליו ה', מחזק אותו, מבטיח לו שהכל יהיה בסדר לגמרי. השפע כבר כאן, רק צריך לבטא את האמונה, לפקוח את העיניים ולראות כי לא עשינו כלום עבור מה שקיבלנו, צריך להוריד את הלבושים המכסים אותו, לבושים שאנחנו בקטנות אמונתנו הלבשנו אותו בהם, ולחשוף את בעל הרצון הרוצה כל זאת.

כזה היה רבנו ר' זושא.