שבחו של אהרן

שבחו של אהרן

לפרשת בהעלתך

בספר מנרת זהב מובאים דברי ר' צבי מנדל בנו של ר' זושא בביאור שבח אהרן שלא שינה:

צדיקים בעבודתם בכל פעם שהולכים מהיכל להיכל ומעולם לעולם צריכים מתחלה להשליך מעליהם החיות שלהם שמתחלה בסוד הדורמיט"א כדי לקבל עליהם מוחין חדשים להיות מתנוצץ עליהם הארה חדשה בכל פעם והוא סוד השינה ועל זה אמרו (במוסף יום א דראש השנה) שנה אין לפניו לשלול כל הברואים והיצורים מזה. ואהרן קדוש ה' להיותו קדוש מבטן לא היה צריך לפעול בזו השינה שהוא סוד הדרומיט"א וזהו אמרו שבחו של אהרן שלא שינה.

כאשר צדיק מנסה לעבור ממדרגה למדרגה הוא צריך לשתק בעצמו משהו. הוא צדיק, הוא בנה בית מסוים בעבודתו יתעלה, ואם הוא רוצה לעבור לבית אחר, עליו להרוס את הבית הזה, כיוון שיש לו רק מגרש אחד, ואין לו מקום לשני בתים. נשים לב, לא מדובר כאן בהתחדשות של רבי נחמן, שנראה הרבה פעמים שאין לה באמת תוכן חדש, אלא כל ענינה הוא השתוקקות חדשה. מדובר כאן בהארות מוחין חדשות, בבית שונה לחלוטין. ממילא ברור שאין לו מקום לשני בתים, הרי הם סותרים אחד את השני.

כדי לעשות זאת, הצדיק צריך לרוקן את החפצים שלו מאותו בית, ואם לא יעשה זאת, הוא יאבד אותם. הוא משתק את הפעילות התוססת שלו, עובר לגור בדירה שכורה איפשהו, ומאבד לזמן מה את המקום שלו. לרגע קט או לכמה, הוא כבר לא צדיק, הוא סתם עוד אדם על תיקים בעבודת ה', ודווקא זה מה שמשפיע עליו שפע הארות מוחין חדשות. דווקא היותו לעתים לא-צדיק, הוא מה שנותן לו היכולת להיות צדיק.

אמנם יש מישהו מיוחד, שהוא נולד בבית קדוש ה', בחינת אהרן. הצדיק הזה לא צריך את ריקון החפצים מהבית ואת הריסתו. מדוע? לפי איתן עינת, הוא מצליח להתחדש כל פעם גם בלי להפוך סדרי בראשית. הוא מצליח להתחדש באותה מדרגה בה הוא נמצא עתה, כיון שהוא קשור אליה בשורשיו, הוא לא נמצא בה כי נעים לו בה, אלא הוא נמצא בה כי הוא זהה לה. לכן את כל ההתחדשויות אותן הוא צורך, הוא עושה בתוך אותו בית.

לעומת איתן, אני הצעתי אחרת. אהרן כלל לא צריך להתחדש. הוא מרגיש כה זהה עם הבית הרוחני שלו, שהוא לא צורך מלכתחילה את ההתחדשויות. הוא כה שורשי, שאין לו חיים שאינם יונקים מתוך השורש הזה, הוא לא יכול לצרוך משהו שאין מקורו בשורש הזה, וממילא כל התחדשות נתפסת בעיניו כמיותרת. חדש אסור מן התורה לא כיוון שהוא אסור לפי דין תורה, אלא כיוון שכאשר אדם הוא מן התורה, היינו שהוא מגיע מתוך שורש של תורה, הוא לא צריך עוד כלום. וזהו אהרן, זה שהמקדש הוא ביתו, וכל חייו בעבודת ה' ובדבקותו. אסור לו לצאת מהמקדש לא כיוון שיש ערך שיישאר במקדש, אלא כיוון שאם יתנתק ממקור חייו, ייעלם בבת אחת מעל פני האדמה. זהו שבחו של אהרן, אהרן שלא שינה, אהרן שלא מש מאהל מועד, ששייך לבית הרוחני שלו לחלוטין.