שלא תהיי לבד יושבת לחג השבועות
ערוכים של אור / ד''ת זיו חגים / שבועות
בעריכת אור, אחיו של זיו
שלא תהיי לבד יושבת 1
לחג השבועות
זיו חן זצ''ל
ראיתי איך עינייך היפות דיברו בלי קול
דרכי ההתבטאות שלך
הכותרת נוצרה באמצעות AIהכותרת נוצרה באמצעות AIאין לך קול, את מעבירה מסרים לא על ידי מילים אלא על ידי ראייה, על ידי מחזה, על ידי כח מדמה
במבטך וחיוכך סיפרת לי הכל
את מעבירה מסרים לא על ידי מילים
וכל מילייך וצחוקך עולם אחר לא שלך
הפער בין דברים לביטוי עצמי
הכותרת נוצרה באמצעות AIהכותרת נוצרה באמצעות AIכל מה שאת אכן מביעה על ידי מילים הוא פשוט לא את, הוא פשוט קטן מתי
רצית לדעת מדוע נשארתי טוב ונחמד איתך
מהות הקשר והנתינה
הכותרת נוצרה באמצעות AIהכותרת נוצרה באמצעות AIאם כן, מה אני מרוויח מהקשר איתך? הרי את עובדת בדיוק הפוך ממני, אני, בהיותי אדם, עובד על פי מילים, אבל את מעליהן
התשובה היא בשבילך
שלא תעצבי עוד
כשהגעת לעולם הזה, עולם אחר לא שלך, היית עצובה
שלא תכאבי עוד
הכאב שלך והשבועה שלי
הכותרת נוצרה באמצעות AIהכותרת נוצרה באמצעות AIהיית גם כואבת, והדבר היחיד שרציתי היה שלא תעצבי ושלא תכאבי. תשוקתי הייתה נתונה לטובתך ולה בלבד. אותו כאב שלך בעיניים גרם לי להישבע ומאז אני עומד בשבועתי, שלא ישוב אותו עצב, שלא יתווסף לך עוד כאב
שלא תהיי לבד יושבת
בלעדיי את לבד כאן בעולם
בעולם אכזר
בעולם האכזר הזה, שפשוט לא מצליח להבין אותך, לא מצליח לקלוט מה את מעבירה בעינייך היפות. הוא מפרש אותך או באופן נמוך ושפל, או באופן מנותק וחסר חיים. אני היחיד שמצליח להבין אותך
שנותייך היפות חולפות ואיש לך לא ישיב
בתחילת הקשר בינינו היו חטאי נעורים, אך אני לא שבתי, ופתאום הרגשת שוב לבד, היחיד שרצה בך בגד בך
את עלומייך הקצרים את טעם החיים
אין מה לעשות, התקופה הזו נגמרה, וטעם החיים של אותן שנים – הקשר איתך – לא יוכל לחזור
רציתי לחבקך ברוך, פנייך ללטף
כדי לתקן זאת, רציתי לכלול אותך, שתהיי חלק ממני, לנגוע בפנייך, במהות שלך
ולהשכיח מליבך מעט מכאבך
על ידי ההיכללות שלך בי את תרגישי הרבה יותר טוב, כיוון שאז לא תהיי לבד לעולם, גם כאשר אני חלילה אחטא ואתרחק ממך, את תהיי חלק ממני
שלא תעצבי עוד…
גם את זה עשיתי רק בשבילך
צרובה משמש החיים פינה של צל ביקשת
אמנם גם היית בחוץ, בשממה, לא היה לך מקום בעולם הזה
ולא היה לך נווה מדבר להינפש מעט
רגע אחד של מנוחה, זה לא שהעולם הזה לפעמים היה מצר לך, הוא היה מצר לך בעצם מהותו
ושוב לבד חוזרת את אל יצועך הקר
לא אל ביתך, אל מקומך, אלא אל המקום בו את ישנה. במקום בית חם, קיבלת מיטה קרה
ודימעותייך ניגרות הן נספגות בכר
אי אפשר לעצור את הדמעות שלך, כיוון שהזרות לעולם הזה מהותית לך, ממילא הדמעות הללו מהותיות לך
שלא תעצבי עוד...
אמנם אין לך סיבה להרגיש כן, אני כאן איתך. תמיד, את חלק ממהותי ואני חלק ממהותך
הערות שוליים
-
מילים ולחן: אביהו מדינה.