לבי ער לחג המצות

לק"י/ יז ניסן ה'תשעז

לבי ער

לחג המצות

זיו חן זצ''ל

אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה.

שיר השירים ה, ב

נהגו לקרוא את מגילת שיר השירים בחג המצות. יש שנהגו לקוראה אחרי ההגדה בליל הסדר, ויש שנהגו לקוראה לאחר שחרית של שבת חול המועד. וצריך לתת טעם בדבר.

הרעיה המתוארת במגילה, ישנה. היא שומעת את דודה דופק ומוסיף לדפוק על הדלת, קורא לה, פתחי נא לי, זועק לה, אך גופה לא זע. זוהי הרעיה במגילה. כידוע, המגילה היא משל על היחסים בין כנסת ישראל לקודשא בריך הוא. לעתים רבות, איש ישראל והאומה בכללותה, לא נעים לקודשא בריך הוא הקורא להם. לעתים רבות, הגוף, החיצוניות, המעשים, ישנים. אך תמיד תמיד, מלמדת אותנו המגילה, הלב ער ומשתוקק להתקרב לקודשא בריך הוא.

כך היה גם ביציאת מצרים. המעשים החיצוניים לא שיחקו תפקיד משמעותי ביציאת מצרים, שהרי היו בני ישראל שרויים בארבעים ותשעה שערי טומאה. למרות זאת, לאחר שצעקו אל קודשא בריך הוא, היינו גילו את לבם, שלא משנה היכן נמצא, משתוקק הוא להתקרב לקודשא בריך הוא, ה' הציל אותם. הלב תמיד ער.

אם כן, העבודה של חג המצות, הוא החג המציין את יציאת מצרים, היא עבודת גילוי הלב והרצון. אפשר שזה גם הטעם לכך שאנו מעודדים את ילדינו לשאול ולהקשות בליל הסדר, שהרי אנו רוצים שידעו ויבינו ויהיו שותפים. בליל הסדר, לא טוב שהם רק יקבלו על עצמם באופן חיצוני, אלא הם חייבים לגלות את ליבם ואת רצונם.

יש לשים לב. כל השנה היא עבודת גילוי הלב. אך יש להבדיל בין שתי עבודות גילוי לב הפוכות. ישנה עבודת גילוי לב, החותרת להמשיך את הלב במציאות, להרחיב את הפנים אל החוץ כדי להעלותו, לבררו ולזככו. זו עבודת כל השנה. בכל השנה, הלב חותר להתפשט כל הידיים, הפנים מנסה לכבוש את החוץ. העיקר בעבודה זו, הוא הידיים, והלב הוא רק הדרך כדי לקדשם, ולכן אדם צריך לקיים מצוות מתוך רעותא דלבא. אך בחג המצות, עבודת גילוי הלב הפוכה – לא הפנים חותר להגיע אל החוץ, אלא החוץ חותר להגיע אל הפנים, לא כדי להשתלט עליו, אלא כדי להתבטל בפניו. הידיים, המעשים, מנסים לשרת את הלב, לגלות אותו, לא כדי לקדש אותם, אלא כי מתברר בחג המצות וביציאת מצרים, שבעצם הלב הוא העיקר, והראיה שאף כשישנו הידיים ולא פתחו הדלת לרעיה, האהבה התגלתה.