לצוריאל היקר

צוריאל היקר!

"השמים כסאי והארץ הדום רגלי". להבין איך שייך עליו יתברך לומר כסאי והדום רגלי, שהרי אין לו דמות הגוף ואינו בגדר מקום!

תורה אור בראשית

זו קושיה חזקה, קושיה לחיים שלמים ואף ליותר, אך באמת היא לא עולה בכלל בפורים. לי לפחות. כן, בפורים אני לא מעסיק את עצמי בשאלות מעין אלה, שאלות של יחס בין שני קטבים, בין עליונים לתחתונים, בין כוחות שונים הפועלים במרחב משותף, כיוון שכל הנחת היסוד המחלקת כבר חסרת משמעות, אנחנו חיים ברצף בין עליונים לתחתונים, ואת זאת אני מבין באופן הכי עמוק בפורים, בו הנס קרה דרך בני אדם אף שמלכו של עולם נמצא בכל שלב ושלב בסיפור, לא בהסתר, בגילוי, בגילוי שלנו.

צוריאל האהוב!

אתה דורש, אתה מעמיק, אתה מביט בכנות ומבקש אמת. זו הסתכלות עמוקה, מאוד מאוד מאתגרת, לא רבים מצליחים להכיל אותה (כפי שראינו בשבת האחרונה), אך מהיכרות איתך, היכרות לא של פורים אחד ולא של שניים, אני יודע שהנפש, הרוח והנשמה שלך לא יכולות להכיל פחות מההסתכלות הזו. הרשה לעצמך להרגיש בפורים הקרוב את הרצף הזה, את הזיקה, את האחדות בינך לה' יתעלה.

מעריך מאוד

זיו