דף מקורות סיפורי הבעשט

1

שמעתי ממורי כי העושה מצוה גדולה או לומד תורה הרבה והתפלל בכונה, לא יכניס בלבו שום התפארות שהוא עשה זאת, כי אם מלכות שנקרא אני מן א-דני היא עשתה זאת מה שאין כן אם מתפאר לומר שהוא בעצמו זה, אז גורם חס ושלום שמסתלק י' מן אני ונשאר אן.

2

פעם אחת הראה הבעש"ט לתלמידו רבי דוד מאוסטרהא את השמים החדשים שברא בייחודים שעשה בעת עישון המקטרת שלו, ונתעלף רבי דוד מאימה ופחד.

3

אליהו הנביא היה רגיל לבוא לבעש"ט במוצאי שבת ולומר לו שבוע טוב. פעם בא לומר לו שבוע טוב והבעש"ט היה יושב אז תפוס עמוק ברעיוניו ביראה עילאית, ומגודל הפחד ברח אליהו הנביא.

4

ביום שנולד הבעש"ט נשרף הגיהנם, ונועצו ביניהם האדריכלים של מעלה מה לעשות, והוחלט שגן עדן כבר נתיישן ויבנו חדש ואת הישן יעבירו לגיהנם.

5

הבעש"ט תמיד היה תמה: איך אפשר לאהוב אבא בלי לאהוב את הילדים שלו?

סיפר רבי ישראל מרוּז'ין:

"בימיו של הבעל שם טוב היה מקרה של פיקוח נפש. בן יחיד ואהוב היה שרוי בסכנה גדולה. ציווה הבעש"ט לעשות נר שעווה, ונסע ליער והדביק את הנר לאילן אחד, ועשה עוד כמה תפילות ופעולות וייחודים על פי תורת הקבלה. כך עשה הבעש"ט, ופעל ישועה בעזרת השם יתברך, והנער ניצל.

שנים אחר כך אירע מקרה דומה ובאו אל תלמידו של הבעש"ט, המגיד ממזריטש, שהוא אב-סבי. אמר המגיד: 'את הכוונות והייחודים שעשה רבי, הבעש"ט – אינני יודע. רק אעשה על סמך הכוונות שכיוון רבי'. גם תפילתו התקבלה והייתה ישועה והצלה.

שוב עברו השנים, ואירע מקרה דומה. באו לפני תלמידו של המגיד, רבי משה לֵייבּ מסַסוֹב. אמר רבי משה לייב: 'אני אין בכוחי לעשות כמעשה מורי המגיד ורבו הבעש"ט. אני יכול רק לספר את סיפור המעשה, והשם יתברך יעזור'. וכך היה, בעזרת השם יתברך.

6

רבי אליעזר, אביו של הבעל שם טוב, היה גר בכפר והיה ידוע בהכנסת האורחים שלו. ר' אליעזר הציב שומרים בקצה הכפר שיבשרו לכל אורח שמגיע לכפר כי כדאי לו ללכת אל ביתו של ר' אליעזר ולהתארח שם. חושש היה כי האורח יפנה וילך למקום זר שבו אין מכירים אותו.

כשהיה בא האורח אל ביתו, היה מקבל ממנו מיד נדבה הגונה, עוד לפני שביקש דבר. ר' אליעזר ידע כי רוב האורחים הם עניים הבאים לקבץ כסף, וכעת, לאחר שקיבל את הכסף מידיו, יכול היה האורח לאכול בשמחה, כיוון שידע כי כבר השיג את מבוקשו.

פעם אחת שיבחו מאוד בשמים את מידותיו הטובות של ר' אליעזר והחליטו להעמיד אותו בניסיון. אמרו: "מי ילך לנסות אותו?"

אמר השטן: "אני אלך!"

אמר אליהו הנביא לשטן: "לא טוב שתלך אתה – מוטב שאלך אני במקומך."

בעיצומו של יום השבת בא אליהו הנביא לפני ר' אליעזר, כשהוא מחופש לעני שזה עתה בא מן הדרך, עם מקלו ותרמילו. "גּוּט-שַבֶּעס," קרא העני – שבת שלום!

מן הראוי היה לגרש את העני מן המקום, על שחילל את השבת בכך שנסע והלך בדרכים. אלא שר' אליעזר סבלן היה, ולא רצה לבייש את האיש. מיד הציע לו לאכול "סעודה שלישית" מכובדת, ולאחר צאת השבת כיבד אותו בסעודת "מלווה מלכה".

וכשהגיע בוקרו של יום ראשון, נתן ר' אליעזר נדבה לעני, ולא הזכיר לו את חילול השבת, כדי שלא לביישו.

כשראה אליהו הנביא את מנהגו הטוב של ר' אליעזר, גילה לו את זהותו ואמר לו: "דע לך שאני אליהו הנביא. באתי לנסות אותך. כשכר על מעשיך הטובים תזכה לבן שיאיר את עיני עם ישראל."

כך זכה ר' אליעזר בבנו, הבעל שם טוב.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל