פשוט מקרא קדש

פשוט מקרא קדש

פרידה מחול המועד פסח

חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהן קדושה כלל, והעושה בו מלאכה האסורה מכין אותו מכת מרדות מפני שאיסורו מדברי סופרים.

רמב"ם יום טוב ז, א

שבת (ועמה יום הכפורים) עניינה עצם השביתה. השביתה, ההתכנסות פנימה, היא המוקד שלה. לעומתה, יום טוב עניינו הוא החגיגה. הוא משתמש בשביתה רק כאמצעי כדי להגיע למטרתו, החגיגה. לכן הוא גם לא מאמץ את כולה ומותיר את הנדרש כדי לחגוג כיאות ללא שום איסור, "כשם שהותרה הבערה לצורך כך הותרה שלא לצורך", כדי שאפילו לא תהיה הרגשה של איסור, המעיבה על תחושת החגיגה המשוחררת וקלת הרגליים. אם כן, יום טוב לא מאמין בחגיגה שנעשית ללא גבולות כלשהם, אך מנסה לסמן את הגבולות הללו במקומות שכמה שפחות יעיבו על החגיגה (לעומת השבת, שאין לה שום עניין של חגיגה, ולכן הגבולות שבה הם מוקד בפני עצמו, ואולי אפילו המוקד היחיד שלה).

לעומת יום טוב, חול המועד מנסה קונספט אחר של חגיגה. חול המועד מצליח להיות מקרא קדש למרות שהוא לא שבתון. הוא מצליח להיות זמן חגיגה במקדש, למרות שהוא אסור בעשיית מלאכה רק מדברי סופרים. בשבתון אנחנו נזקקים להלכות חיצוניות שתאפשרנה את החגיגה שלנו, את ההתמקדות שלנו בדבר שהוא לא מלאכה. חול המועד הוא פשוט מקרא קדש, ללא כל ההלכות המעגנות את עניינו, וזאת כיוון שהוא זמן חגיגה, הוא זמן בו אנו שמחים בפשטות, אנו לא צריכים למסמר את החגיגה שלנו לבעלת אופי מסוים. חכמים ראו שאנשים לא מצליחים להכיל את המורכבות הזו ולכן הם קבעו שגם חול המועד אסור במלאכה, אך אין זה מן התורה, כיוון שהאידאל של חול המועד הוא אידאל אחר – חגיגה שלא תלויה בשביתה החיצונית, פשוט התמקדות בחגיגה, ללא שלילת מה שמעבר אליה.

חול המועד פסח מחדד זאת אפילו יותר, שכן בעוד חול המועד סוכות רצוף באירועים חגיגיים, ניסוך המים, שמחת בית השואבה, מצוות נטילת ארבעת המינים (במקור היא בחול המועד רק במקום החגיגה, במקדש), חול המועד פסח, לכאורה, אין בו שום אירוע חגיגי. האירוע החגיגי היחיד שיש בו הוא קצירת העומר, אך בפשטות היינו אומרים שהוא בכלל קשור לספירת העומר ולחג השבועות, ולא לחג הפסח. בימינו אנו אומרים בכלל הלל חלקי בלבד בחול המועד פסח, והדברים אפילו מוסיפים את תחושת חוסר החגיגיות שבחול המועד פסח.

לפי זה, ניתן לומר שבעוד חול המועד סוכות מנסה לשדר התמקדות בחגיגה ללא שלילת כל מה שאיננו חגיגה, חול המועד פסח בכלל לא משדר התמקדות בחגיגה; הוא פשוט ממוקד בחגיגה מאז ומעולם. מדובר בימים חגיגיים, אנחנו נמצאים בימים הראשונים שלנו מחוץ למצרים, איך אפשר שלא לשמוח ולחגוג? לא צריך אירוע מיוחד כדי לשמוח, אנו שמחים מעצם התקופה הטובה הזו. פשוט מקרא קדש, כל שאנו עושים הוא פשוט לקרוא על ימים אלו קדש.¹