אהבת עולם

אהבת עולם

לשמיני עצרת

זיו חן זצ"ל

התורה (במדבר כט, לה-לו) מלמדת את שמיני עצרת ואת קרבנותיו:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם:

הגמרא בסוכה (לו.) מסבירה את היחס בין חג הסוכות לשמיני עצרת:

אמר רבי (אליעזר) [אלעזר] הני שבעים פרים כנגד מי – כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה – כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך.

רש"י (במדבר שם) הסביר את המשל:

אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד.

דברי רש"י אלו מעלים את ההבנה שבאמת אחר שמיני עצרת מתרחש איזשהו ניתוק. כעת אנו יוצאים מהימים הכה מרוכזים מבחינה רוחנית אל ימות השנה הרגילים והשגרתיים, בהם נחווה חוויות פחות משמעותיות. כמונו כך גם ה', שיחווה, כביכול, התרחקות מסוימת מאיתנו. מדובר בהתרחקות הדדית, הנולדת מתוך נפילת המתח הרוחני בין ה' לישראל.

אך אם נעיין במדרש ללא הסבר זה של רש"י, נוכל להגיע להבנה אחרת. "עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך". מה רצה ה' מאיתנו בסך הכל? להנות מאיתנו. בשל הצורך לשלוט בעולם, להביע את מלכותו בכל הארץ ולממשה, נשכח העיקר, והוא הנאת ה' מאיתנו. הימים הגרנדיוזיים הם חלק מהיות המלך מלך, אבל לפני שהמלך מלך, הוא אוהב, ולכל אוהב יש אהוב. ה' אוהב אותנו ואנו אהוביו. ה' התעסק בימים הנוראים בלהפגין את כוחו, ונאלץ לזנוח את אהבתו, אותנו. לכן אחרי ההצגה, אחרי שכולם יוצאים מהאולם, אנו נשארים לשיחה אישית, אחד על אחד, מתעכבים מעט עוד. אין צורך בסעודה גדולה, כיוון שהסעודות הגדולות שהיו עד עתה היו חלק מהפגנת הכוח, ואוהבים לא צריכים להפגין כוח אחד על השני. הסעודה בה אוהבים נהנים אחד מן השני היא סעודה קטנה, סעודה שגרתית.

שמיני עצרת איננו מועד מיוחד. שמיני עצרת מיוחד בחוסר מיוחדותו. לשמיני עצרת אין שום ייחוד. הוא לא חג חקלאי, ולא מציין שום אירוע היסטורי. אם כן, מה עניינו? כאן נכנסו רבים ונתנו תשובות על גבי תשובות, אך אנו נציע עתה, שאין לו שום עניין, וזהו עניינו. עניינו הוא האהבה השגרתית. תפילות רוויות דבקות ומילים חזקות על מלכות ה' בעולם אין בו, אבל יש בו אהבה גדולה ונצחית בינינו לאוהבנו, אהבה המתבטאת בתורה, שכולה ביטויי אהבתנו אליו, ובגשם, שכולו ביטוי אהבתו אלינו.

שמיני עצרת הוא סתם עוד יום, בו אדם קם בבוקר, מביט על אהבתו ורואה בה את חציו השני. שמיני עצרת הוא סתם עוד יום רגיל ושגרתי, בו ה' נותן לנו הכל ואנו נותנים לו הכל. שמיני עצרת הוא סתם עוד יום מתוך אינסוף הימים של אהבת הנצח בינינו לה'. אהבת עולם¹.