גאולי ה_ ליום העצמאות

גאולי ה'

ליום העצמאות

הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר: וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם: תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ: רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף: וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם: וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב: יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב:

יש ועם נתקל בצר. הצר הזה מיצר עליו בכל המובנים. הוא מצר עליו במובן הגשמי, במובן הרוחני, במובן הלאומי וכיוצא בהם. אך פתרון אחד יהיה לצרות הללו שבכל המובנים – לשחרר את העם הזה מאותו צר. לא שוויון זכויות יביא את הפסק הצרות, כיוון שהן נמצאות כאמור גם במישור הלאומי, שאף אם נותנים לאדם זכות הצבעה הוא לא מקבל את המדינה לעצמו, וממילא הלאום שלו בצרה, בהגבלה. כך היה ליהודים רבים באירופה. התחוללה אמנציפציה ואנשים סברו שהנה, הגיעה הגאולה כיוון שכעת יש ליהודים זכויות, אך גילו מהר מאוד שבקשת השחרור הלאומי אף היא פתאום צצה בלבם, שכן עם תמיד יהיה בצרה כל עוד הוא לא יהיה משוחרר לחלוטין, עצמאי.

כאן מגיע מזמור קז ומלמד: אותם גאולי ה' נגאלו מיד הצר על ידי כך שהם התקבצו באו להם ממזרח וממערב מצפון ומים. זאת הדרך היחידה להינצל מאותו צר.

אך אותה גאולה מיד צר מולידה קשיים. הם תועים במדבר בישימון דרך, בחוסר מוצאם עיר מושב. המעבר בין לאום אחד למשנהו לא יכול להיעשות באופן חד, אף אם אדם לא השתייך מבחינתו לאותה קבוצה, כיוון שכל מהותה של מדינה היא בכך שהיא משייכת אדם אליה באופן כפוי. לכן אדם חייב לעבור במדבר שם אין עיר מושב, במקום ניטרלי מבחינה לאומית, כדי לאפס את ההוויה הלאומית שלו, להעלים את הזיקה שהייתה קיימת, ורק אז להיכנס למדינה החדשה אליה הוא חפץ להשתייך.

אך בחוסר מדינה, אדם נמצא ברעב ובצמא. חסרים לו משאבים. המזמור לא מציג את גאולי ה' ככאלה שנגאלו בזכות תפילתם. מבחינתו, הם מתחילים להתפלל רק בעודם במדבר. גאולי ה' נמצאים בתוך מציאות המונעת תפילה, תפילתם לא שגורה בלשונם, כיוון שתפילה היא שעבוד האדם את עצמו לאלהים, חידוש חווית התלות שלו בו יתעלה, וממילא כל עוד הוא לא חש את עבדותו לה' הוא לא יכול להתפלל. כעת, בהעדר עבדות לשלטונות הזרים, יכולה להיות עבדות לה'.

אותה מדינה לה זכינו, היא מדינה שיצאה מן המדבר, מן המאבק הבלתי-פוסק לקראתה. אך אל לנו לשכוח את מקומו של ה' בתוך מאבק זה. מאבק זה לווה, בין בפירוש ובין במסתרי הלב, בתפילה גדולה לה' שיצליח דרכנו. הגדרת תפילה היא דיבור של אמונה. את האבות המייסדים של מדינתנו הניעה אמונה גדולה באדם, בעם, בצדקת הדרך ובעתיד כל אלה, וממילא התפילה הייתה שגורה על לשונם, אף שכיפת רובם הייתה כיפת השמים בלבד. בתוככי נפשם שקקה תפילה, שהביאה לגאולה המשתלמת בכל דור ודור.