הדבקות המעשית ליט כסלו

הדבקות המעשית

ליט כסלו, יום פטירת המגיד ממעזריטש

העושה תפלתו עגולה סכנה ואינה מצוה. תפלתו פירוש התדבקותו בהקדוש ברוך הוא, עגולה, פירוש פעמים שהוא דבוק בקדוש ברוך הוא ופעמים אינו כמו גלגל שמתגלגל מסתמא אינו מקושר בהקדוש ברוך הוא אינה מצוה לשון התחברות כמו צוותא.

מגיד דבריו ליעקב ט

נסביר את דברי המגיד בשתי דרכים. האחת, דבקות במהותה היא ההיצמדות, כאשר שני דברים שונים מתקרבים כל כך עד כדי חוסר פער ביניהם. ממילא היא לא תיתכן ללא הטוטאליות, אך הטוטאליות הזו עדיין בציר ההיצמדות, האדם וה' עדיין נפרדים מהותית, וכל הדבקות שלהם מתבטאת בזה שאין פער ביניהם.

השנייה, דבקות היא ההיצמדות מצד האדם, וההתחברות מצד ה'. ה' רואה את חתירתו של האדם אליו, הוא רואה שהוא מנסה להיצמד אליו באופן מלא, ולכן הוא מתאחד עמו. הוא נותן לו הרבה יותר ממה שהוא ציפה. האדם ציפה להיות תמיד בנוכחות ה' בחייו, והוא זכה להיות ממש חלק מה', איבר מאיבריו כביכול. לפי זה, הטוטאליות של הדבקות איננה ההיצמדות המלאה, אלא ההיצמדות השלמה, הטוטאליות היא בחינה אחרת לחלוטין, היא לא רק יותר מאותו דבר.

בזה יובנו דברי המגיד בסופם. הדבק מתחבר לה' בצוותא, על ידי המצוות. דווקא המצוות המעשיות מאפשרות לאדם להיות בצוותא עם ה', להידבק בו. כאשר אדם מנסה להיצמד אל ה', הוא בורח מחייו כפי שהם, הוא מנסה להיות משהו שהוא לא, הוא מנסה לעלות מעלה על חשבון חייו למטה. אך כאשר הוא מנסה לא להיצמד אלא להידבק, עליו להיות בכל כולו בנוכחות ה', וכיוון שבסופו של דבר הוא אדם שלכל הפחות רגליו בעולם העשייה (גם אם הוא רק מתחיל במצב הזה), הדבקות הזו חייבת להתבטא ברמה המעשית. יותר מכך, הרבה פעמים מורגש שדווקא הבחינה המעשית יותר משמעותית לאדם, ואז המצוות המעשיות הן המקום בו הוא הכי נוכח, הכי קיים, הכי הוא, בדיוק כפי שהוא.