טל שחרית הרב סולובייצ_יק

מתוך האוסף של זיו חן הי״דלקריאה3 דקות לימוד

למועדי השנה / 7. ניסן / הילולות

טל שחרית

לחי ניסן, הילולא קדישא של הרב סולובייצ'יק

דרכו של אברהם בעבודת התפילה

הכותרת נוצרה באמצעות AI

אברהם, הראשון שגילה את רציפות עבודת האדם לאלוהים עד אז היו הרבה עובדי אלהים, חלקם צדיקים תמימים ממש, אך הם לא חיו את עבודת האלהים כל שנייה ושנייה מחייהם, התפלל רק שחרית הפותחת את יומו של האדם, אבל עסק בעבודת ה' כל היום וכל הלילה בהיותו נובע ממדת החסד שכל עניינה הוא הנוכחות האינסופית של ה' בחיינו, שכעת מתברר שהיא תלויה באדם: בשבתו פתח האוהל כחצות היום בהבינו שאם הוא רק ירצה, מחוצה לו ינכח ה'. יתכן שזהו עומק כוונת רבותינו הלומדים מכאן ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה", כיוון שהשכינה מתגלה על ידי הכנסת אורחים, בהשקיפו מעל לשמי תכלת זרועי כוכבים לכאורה נעדרי חיים ואלהות, אך האדם, בהתפעלו מתפארת הבריאה מנכיח בהם את ה', בנשאו עיניו אל מרומים מופלאים ובהעפילו לגשת אל האלוהים או אז כל דרכו הפתלתלה עד אליו יתברך תיהפך לנוכחת אלהים, במגעו במשאו עם הבריות אף כשהן עצמן לא רק נעדרות אלהות, אלא בעלות עבודת גלולים, שכן אפילו בהן הוא יוכל להנכיח את שם ה', וזאת כיוון שאין הדבר תלוי אלא בו, בדיבורו ובמעשיו. התפילה החלה בבוקר בבוקר כי היא יסוד העולם, כשכל היקום טבל בטל שחרית ובזהרי חמה התקוות הקטנות של תחילת היום טבועות בחותמה של התפילה המאפשרת אותן. תפילה זו לא נסתיימה עם חום השמש רומז שגם אתגרי היום, המקומות בהם לא נראה שאין הדבר תלוי אלא בו, לא מנעו מאברהם להרגיש ולחיות שהדבר תלוי בו ובו בלבד, התפילה היוותה סיכום מעשיו מן העבר וכוח דוחף לעלייה לעתיד...

אמנם לכל זה סיוג גדול. אברהם ויתר על הרבה דברים כדי להנכיח את שם ה' בעולם יש להקריב. דחה את יצרו שדחפו למרד ויתר על יחסו עם עצמו, המתין וחיכה על אף לעג השאננים שצחקו לו ולאורח חייו המלא ברקנים וקוצים ויתר על יחסו עם הזולת. הוא ניצח… "אתה קדוש ושמך קדוש". לעומתך ישח רום אנשים, אתה מזעזע את אשיות העולם. ברם, "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" – המציאות מתקדשת בהקרבת עצמו של האדם ובעלותו על המוקד לפני ה' אין הדבר תלוי אלא בי, בי בלבד. אני יכול לעשות את זה, אני יכול להנכיח את שמו של ה' בעולם. אך אין הדבר תלוי אלא בי, בי ממש, בישותי, באגו שלי, אם אוותר עליהם, אזכה לרוות רוב נחת מהילולו של ה'. זוהי מהותה של התפילה, שעוסקת לכאורה באדם עצמו, אך כל עניינה הנכחת ה' בעולם דרך הנכחתו באדם. כזה היה רבנו עצמו, כל העת הנכיח את ה' בעולם על ידי הנכחתו בחוויתו הקיומית.

רעיונות על התפילה ג