מאיר עיני חכמים יד איר הילולת רבי מאיר

לק"י/יד איר ה'תשפ

מאיר עיני חכמים

ליד איר, הילולת רבי מאיר

זיו חן זצ"ל

:המשנה בפסחים (יא:) מלמדת

.רבי מאיר אומר: אוכלים כל חמש, ושורפין בתחלת שש רבי יהודה אומר: אוכלין כל

.ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש

המספרים המופיעים כאן הם הספירות. האכילה היא ההנאה מהעולם הזה לשם שמים (חמץ

שאנו אוכלים כל השנה, אך מצווים לעשות זאת לשם שמים בהיות כל ישראל בני מלכים)

והשריפה היא ההנאה מקיום המצוות בלבד (שריפת חמץ המבטאת את זה שאנחנו כבר לא

)נהנים מהעולם הזה אפילו לשם שמים ,'. לפי זה, יש כאן מחלוקת יסודית מאוד בעבודת ה המשפיעה גם על עבודת ה' בפסח, ובפסח שני. רבי יהודה סובר שנהנים מהעולם הזה כל

.ארבע הספירות הראשונות: חסד, גבורה, תפארת ונצח

לאחר מכן, ישנה ספירת הוד, המתארת את ההתגברות על המניעות החיצוניות, ומאז חיי

האדם הולכים להשתנות לחלוטין– כיוון שהוא נפגש בבעייתיות שבעולם הזה, הוא כבר לא

.יכול להנות ממנו לשם שמים לכן תולים כל חמש, כלומר, למשך כל ספירת הוד, פשוט עוצרים ונמצאים במבוכה עקב העובדה שאין יכולת לעשות כלום, אנחנו נמצאים בסתירה בין העבודה דרך העולם הזה שכבר לא מתאפשרת, לעבודה על ידי קיום מצוות, ולאחר מכן, כאשר מתחילה

ספירת יסוד, שהיא בחינת הצדיק, שהוא כל ע ניינו ההנאה בקיום המצוות והוא לא נהנה

.מהעולם הזה כלל

לעומתו, רבי מאיר קורא לחלוטין ההיפך את הסיטואציה– ,אין כאן סתירה בין שתי תקופות

,האכילה והשריפה אינן שתי מדרגות שונות אלא הן שני צדדים של אותו מטבע, שני ביטויים

.של יסוד אחד לשיטתו, אדם יכול לאכול גם בהוד, הוא יכול להנות מהעולם הזה תוך כדי ההתגברות על הבעיות שבו, להיפך– ההוד מגיעה אחר הנצח, והנצח מלמדת אותנו שהכל

,תלוי בתודעתנו, ולכן גם הניצחון על המניעות החיצוניות לא מתרחש בחוץ אלא בפנים וממילא אדם מנצח את המניעות שבעולם הזה בדיוק על ידי ההבנה שה' נתן לו צלם אלהים וקורא לו

להופיע את שמו בעולם, וממילא כל המניעות הפנימיות מתפוגגות (איך תיתכנה מניעות בתוך מי שניתן לו צלם אלהים?) והשלב הוא שכל המניעות החיצוניות מתפוגגות (הרי צלם האלהים הזה נותן לאדם בחירה, חופש מוחלט לבנות את עתידו, וממילא הוא תלוי רק בתודעתו ולא

במה שמחוצה לו). לכן זה שהוא נהנה מהעולם הזה לש ם שמים מקבל את מלאותו בכך שהוא .פשוט מסנוור את החיצוניים, גורם למניעות החיצוניות לא להתקיים

או אז יכול הוא להגיע לספירה הששית, ליסוד, שהוא בחינת צדיק. אז הוא יכול באמת להנות מקיום המצוות, כאשר הוא מגלה כי הקיום שלו עצמו והעולם בו הוא מתקיים אינם נפרדים מה', אלא הפוך, הם קשורים אליו ומבטאים אותו, הם אחד איתו, הרי שהוא יכול גם להתמסר

באמת לקיום המצ ,וות ולהנות איתו. בהתחלה הוא חשש, בהתחלה הוא הרגיש שזה לא זה הוא הרגיש שהוא ממית עצמו באהלה של תורה וזה חסר משמעות כי זה לא הוא, אך עכשיו הוא באמת חי את השייכות הזו, עכשיו מתוך עצמו ומתוך עולמו, הוא יכול להתחבר לעולמו

.של ה', כיוון שהוא מבין שהם אחד

לק"י/יד איר ה'תשפ

לא רק כאלו הם דברי רבי מאיר, אלא גם כזה היה התנא רבי מאיר עצמו. הגמרא ב עירובין

( :יג 🙂 מלמדת את שבחו של רבי מאיר

תנא: לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר- שהוא מאיר

.עיני חכמים בהלכה

ההלכה, כך סברו חכמים, היא בחינת יסוד לפי רבי יהודה. ההלכה דורשת מאיתנו לעלות

מעלה, ההלכה היא שריפה, היא קיום מצוות ש מנותק מההנאה מהעולם הזה, שמנותק מהחיים .הבריאים, ההיפך, היא מגבילה אותם ומנחה אותם לכיוון אחר לחלוטין מהכיוון הבסיסי שלהם אמנם רבי מאיר היה מאיר עיני חכמים בהלכה. רבי מאיר האיר את ההלכה עבור חכמים, הוא

הראה להם כמה קיום המצוות לא סותר את ההנאה מהעולם הזה ל שם שמים בהיות כל ישראל בני מלכים, ולהיפך, הוא אפשרי באופן מואר רק מתוכו. לכן הוא מזוהה על ידי רבים עם רבי

מאיר בעל הנס, שכן הנס הוא נוכחות ש ל ה' בעולם שלנו, בדיוק כפי שהוא, ורק מתוך הנסים של יציאת מצרים בפסח קיבלנו את התורה בשבועות. רבי מאיר לימד את חכמים איך להתקרב

.לה', לא איך להתקרבן לה'. רבי מאיר האיר את עיניהם ואת עינינו