שפכי כמים לשבת חזון

מתוך האוסף של זיו חן הי״דלקריאה3 דקות לימוד

ערוכים של אור / ‏‏ד''ת זיו חגים / אב

בעריכת אור, אחיו של זיו

לק"י/ ה אב ה'תשעז

שפכי כמים

לשבת חזון

זיו חן זצ''ל

שפכי כמים לבך נכח פני ה'.

משמעות הדימוי של שפיכת מים

הכותרת נוצרה באמצעות AI

מחבר מגילת איכה, בחר דווקא בדימוי זה, וצריך לברר את סיבת בחירה זו. מה מיוחד בשפיכת המים שדווקא היא מתארת נכונה את עמידתה של ירושלים אחר החורבן לפני ה'? בשונה משפיכת נוזל אחר, בו השפיכה גורמת לאותו נוזל להתפזר ולהיות לא-ניתן לקיבוץ ולמרות זאת ניכר (כגון שפיכת מיץ תפוזים על הרצפה), כאשר שופכים מים, הם משתלבים לחלוטין עם המשטח עליהם נמצאים. המים שקופים, כך שלא ניתן לזהותם, ונראה שהם נעלמו. כמו כן, הם מחלחלים או מתאדים, נעלמים.

ייחודיות חורבן תשעה באב

הכותרת נוצרה באמצעות AI

לפי זה, דימויו של מחבר מגילת איכה מנסה להביע כאן ששונה החורבן שאירע לאומתנו בתשעה באב מיתר הפורענויות. יתר הפורענויות היו מכות, חלקן קשות, חלקן כואבות ומחלקן אפילו לא ניתן לקום. אך אף אחת מהן לא פיזרה את העם עד שלא ניתן להכירו, לא העלימה אותו. החורבן שאירע לאומתנו בתשעה באב הוא בחינת שפיכת מים, אז הכל נעלם ולא נותר עוד זכר.

תקווה והתחדשות לאחר החורבן

הכותרת נוצרה באמצעות AI

ולכאורה, נדמה שחורבן זה הוא אירוע שאין ממנו דרך חזרה. המים שנשפכו ונתפזרו שוב לא יוכלו להתאסף. ואכן, זה נכון גם נכון, והמים שנשפכו אמנם לא יוכלו להתאסף שוב. מהחורבן הזה לא קם שוב עם ישראל. אך גם לאחר שהמים חלחלו או התאדו ובאמת נעלמו, הופעה אחרת שלהם מתגלה לפתע. כעת הם עננים או לחילופין מאגרי מים תת-קרקעיים, משניהם ניתן לקלוט או לשאוב חיים.

החורבן שאירע בתשעה באב הוא בחינת שפיכת מים. מתעצומות המוות העז ביותר שיכלה אומתנו רוויית הייסורים לספוג, ממעמקי השאול החשוכים והנוראיים ביותר אליהם נפל עמנו רב האסונות, צומחים חיים חדשים. הם לא כשהיו פעם, ומהותית, הם דבר אחר לחלוטין. הם לא הופעה אחרת של אותה מהות, הם מהות אחרת לגמרי, אך תכונה אחת משותפת להם עם המהות שמתה – הם מהות של חיים. חיים מסויימים נגדעו ולא ישובו עוד לעולם. בית המקדש השני לא היה המשך והתגלות חדשה של בית המקדש הראשון; הוא היה בית המקדש השני. משותפת להם העובדה שהם בית המקדש, ואין זה שיתוף תכונות בעלמא, אלא זו תכונה מהותית ביותר המשותפת להם, אך עדיין הם שתי מהויות שונות1.

תחיית המתים והבטחת השיבה

הכותרת נוצרה באמצעות AI

אלא שזו נקודת המבט כאשר אנו עוסקים בחורבן שלעצמו. אך כאשר אנו מסתכלים במבט היותר רחב, זה בדיוק חידושה של הבטחת תחיית המתים. תחיית המתים בדיוק אומרת שדבר שנעלם יכול לשוב עוד, לא בשיבה שבה חלק מתכונותיו יכולות להופיע מחדש, אלא בשיבה מלאה, של מהותו שנעלמה.

הערות שוליים

  1. ואולי זו בחינת הפיגוע ביישוב חלמיש שהתרחש בשבת כח בתמוז ה'תשעז, בו נרצחו יוסף סלומון, בתו חיה ובנו אלעד הי"ד, עת שמחו בלידת בנו של אלעד בשבת טרם מילתו. הבן נקרא ארי יוסף על שם סבו. בשם המשפחה נאמר "בחרנו בחיים ולא בייאוש", והם אכן בחרו בחיים. ועם זאת, אותו יוסף שנרצח לא יהיה עוד. נכדו, נקרא על שמו, והוא יהיה ממשיך דרכו, אך הוא לא יהיה אותו יוסף. יוסף סלומון לא ישוב עוד. ארי יוסף יגדל על נרטיב של מוות, הוא יגדל בצל אנשים שלא יהיו עוד, שנעלמו ואינם.

    ↩