שתי הודאות

שתי הודאות

לחנוכה

זיו חן זצ''ל

הללו את ה' כל גוים, שבחוהו כל האמים. כי גבר עלינו חסדו, ואמת ה' לעולם הללויה.

יש להקשות, שהרי מובן מדוע בזכות העובדה שגבר עלינו חסדו של ה', אנו נהלל את ה'. אך מדוע אותה עובדה גורמת לנו לקרוא לגוים ולאמים לשבח את ה'? לפי החילוק המקובל בין שבח שעניינו הלל אובייקטיבי, להודאה שעניינה הלל סובייקטיבי, בעקבות אירוע שקרה למודה הספציפי, אפשר להסביר שאנו קוראים כאן לגוים להלל את ה', על כך שגבר עלינו חסדו, כלומר, שבח, הלל אובייקטיבי. אך באמת אנו רואים בקטעים רבים בתפילותינו, עירוב של השבח וההודאה וחוסר הבחנה ביניהם (דוגמה נהדרת לכך בתחילת 'נשמת כל חי'). לכן ננסה להציע תירוץ אחר לקושיה זו.

שני סוגי הודאות הם. יש וה' עושה לאדם טובה, ולכן האדם מודה לו עליה. זו ההודאה של פסח, פורים, חג הקציר וחג האסיף. בעקבות הודאתו, שהיא ביטול עצמו בפני הגורם המיטיב לו, ה', נפתח האדם ומאפשר למיטיב לו להתאחד עמו. הנס הוא הסימן להתקרבות ה' אלינו, התקרבות החבויה עמוק עמוק בתוך הטובה שה' עשה לנו, וההודאה היא הסיבה להיפתחותנו אל התקרבות זו וקבלתנו אותה.

ההודאה של חנוכה אחרת לגמרי. בנס חנוכה לא נעשה לנו שום דבר טוב. לא קיבלנו שפע חקלאי, גם לא חירות או את עצם החיים. בנס חנוכה קיבלנו התקרבות ה' אלינו, ובקשה שלו אלינו לכונן קשר. אין מדובר בהתקרבות החבויה עמוק עמוק בתוך הטובה שה' עשה לנו, אלא היא גלויה לעיני כל, שהרי היא עצם הנס. בנוסף, ההודאה שלנו איננה הסיבה להיפתחותנו אל התקרבות ה' אלינו, אלא היא הסיבה להתקרבות שלנו אל ה', שהרי כתגובה לכך שה' עזר לנו לטהר את המקדש, אנו מעוניינים להדליק את המנורה ולקיים מצותו. אנו קולטים את זה שה' רוצה להתקרב אלינו, ומנסים להתקרב אליו בחזרה. בכל ההודאות ה' מתקרב אלינו ואנו נפתחים, בהודאת חנוכה, ה' מתקרב אלינו ואנו מתקרבים אליו בחזרה. וכתגובה לתגובתנו, כהודאה להודאתנו, ה' עושה לנו את נס פך השמן. וכן הלאה וכן הלאה, התקרבות של ה' המחוללת התקרבות שלנו אליו.

הקושיה שלנו על מזמור תהלים זה, מושתתת על ההנחה שהודאה שלנו לה' חייבת לבוא בעקבות טובה שהוא עושה לנו. אך אין זה חייב להיות כך. אנו פונים אל הגוים כולם ומציעים להם להלל את ה', להודות לו ולהתקרב אליו, אף אם הוא לא עשה להם שום טובה מעולם. בהודאת חנוכה מתחדש שה' מתקרב אלינו כל הזמן, וכל שעלינו לעשות הוא להתקרב אליו בחזרה, ומסר זה התגלה בזכות זה שפעם אחת "גבר עלינו חסדו". הודאת חנוכה פותחת בפני אלה שה' לא היטיב להם ואולי אפילו הרע להם, לראות את התקרבותו אליהם. הודאה זו אין עניינה אירוע שאירע, אלא רגש שנתרגש. אין עניינה המציאות כי אם החוויה.