מילים שנשארות איתנו
לפתוח את הלב.
להמשיך ללמוד.
חידושים, מחשבות ועיונים על פרשת השבוע, חגי השנה והחיים.
מספר התכנים: 60
מוצגים תכנים בהתאם לבחירה שלכם.
ניקוי החיפוש והסינוןדבר התורה עוסק בנבואת עמוס שנאמרה בהפטרת פרשת וישב, ומעלה שאלות על מכירת החלש בידי החזקים והשלכות מעשי הניצול בתוך המשפחה שיצאה ממצרים. הטקסט מבאר את משמעות אחריותם של בני ישראל זה לזה, והפן החברתי-מוסרי של ניצול פנימי.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהתפתחות דמותו של יעקב בגלות תוך התמקדות במפגשיו עם עשו ולבן. הטקסט דן בקשיים של גלות, בגיבוש העצמאות הרוחנית והאישית, ובהתמודדות עם רוע אידיאולוגי השואף למנוע את הופעת מלכות ה' בעולם.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהפטרת פרשת תולדות ובקשר בינה לבין הפרשה. הוא דן בזלזול בעבודת ה' על ידי הכהנים, בשאלה מהי המשמעות הפנימית של עבודת ה' ובאופיה של ברכה ותורה אמיתית.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהשוואה בין בדידותו של דוד המלך בפרשת ההפטרה לבדידותו של אברהם בפרשת חיי שרה. הוא בוחן כיצד הבדידות משפיעה על שאלת ההמשכיות והעברת ההנהגה, ועל הדינמיקה בין דמויות המשך שונות.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בנושא החוסר והמלאות בחיי הדמויות המקראיות, ומנתח שתי דמויות נשיות מהפטרת וירא ומהפרשה – האשה מצפת השמן והאשה השונמית, ובמקביל את שרה – מתוך עיון ביחסן לחוסר בילד וכיצד מתמלא חסרונן.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בחיבור עץ יוסף ועץ יהודה כמבטא את האחדות העתידית של ישראל, ודן בשאלת מקומו של דוד כמלך — האם הוא מעל כולם או נובע מהתבטלות וקבלה, לאור נאומו של יהודה.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בנושא הערבות בין האחים במפגש יוסף עם אחיו בפרשת ויגש, תוך עיון כיצד נבחנת ונמדדת ערבות זו במצבים שונים, ומה משמעותה בהתנהלות המשפחה לאורך הסיפור.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בגישתו של יהודה בפרשת ויגש ומבאר כיצד דבריו ליוסף מובנים כתפילה עמוקה לה', תוך דיון בשני חששות שמלווים את יהודה: מעמדו כמנהיג לעומת ראובן והמעמסה האישית בעקבות מעשה תמר.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בבירור הנסיבות סביב ישיבת יוסף בבית הסוהר ובהקשר שבין פרשת מקץ לחג החנוכה. נידונה השאלה כיצד אירועים הנראים שליליים פועלים כחלק ממגמת רצון ה', וכיצד האדם מתייחס להבנה מוגבלת של מהלך האירועים והטוב שבהם.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק במילים "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ובוחן כיצד יעקב ממשיך את דרכו של יצחק ומתמודד עם מתח פנימי בין הסתגרות משפחתית לאחריות כלפי העולם, דרך סיפור דינה, מכירת יוסף ועמדת הבנים.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בנושא הדבקות בעבודת ה' ובוחן האם ואיך אפשר להיות דבק בה' בכל רגע ורגע במהלך החיים. הטקסט דן בגישות שונות ובשאלה כיצד לחבר את כל תחומי החיים לעבודת ה'.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהבדל שבין התשוקה והכמיהה לדבר מה לבין החוויה הממשית והמוגבלת שלו, תוך התמקדות בשאלה מהי הדרך הראויה להתייחס לערך התשוקה מול המפגש עצמו, ובמהלך הזה כלולה קריאה לבנות מקום מרכזי להשתוקקות בחיים.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בשאלה מדוע יצחק העדיף את עשו כיורש ובהסבר ההבדלים בין יעקב לעשו מבחינת גשמיות ורוחניות. נוסף לכך, נדונות השלכות הבחירה והאופן בו כל אחד מהבנים נתפס כממשיך דרכו של יצחק.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהתמודדות רבקה עם הסתירה הפנימית שחשה בהריון ובמשמעותה, ובוחן את ההבדלים בין הפראיות לתרבותיות כפי שהם באים לידי ביטוי בעשו ויעקב, תוך שימת דגש על היחס והמתח בין שני הכוחות הללו באדם.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בהיסוסו של יעקב בפרשת גניבת הברכות ובהחלטתה של רבקה לעודדו. הטקסט דן בשאלת ההתאמה הרוחנית לעומת התוצאה, ובמשמעות בחירת יעקב לתפקיד מול עשו, תוך התייחסות לחששיו.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק במשמעות החיבור בין אבות ובנים בפרשת תולדות, ודן בשאלות על לשון הפסוקים ותפקיד המשפחה בזהות האדם. הטקסט בוחן גישות שונות למשפחה ומדגיש את מקומה במהות האישית והסיפור המקראי.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בשאלה האם יחסי האדם עם אלוהיו בפרשת בראשית הם של שותפות או של עבדות. הוא דן בזכות ובחובה של עם ישראל על ארץ ישראל ובתפיסות שונות של מקומו של האדם בבריאה.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בדמותו של נח בפרשת נח, דרך שתי זוויות עיקריות: מצבו של האדם קודם ואחרי המבול והיכולת להשפיע על המציאות, והצגת נח כאיש הלכה שפועל בדיוק לפי ציווי ה', תוך עיסוק במידת מעורבותו במציאות לעומת הקשבה להוראה האלוהית.
להמשך קריאהדבר התורה לפרשת נח עוסק בפער הגדול שבין הבורא לבין הבריאה, בחוסר היכולת לגשר על הפער הזה ובשאלת יחסי האדם והאל. הטקסט דן בדמויות נח ואברם כמייצגות גישות שונות להתמודדות עם פער זה.
להמשך קריאהדבר התורה עוסק בנושא הכוח והשפעתו בפרשת נח. נידון מדוע התורה מתחילה בבראשית ולא במצוות, ומה המשמעות של סיפור הבריאה וסיפורי האב כמקדימים לסיפור עם ישראל, תוך התייחסות לשימוש לא-ראוי בכוח על ידי נח, דור המבול ודור הפלגה.
להמשך קריאה