ואז היו ימים
דבר התורה עוסק בהתבוננות בימים שעברו ובאופן שבו הרגשות וההתנהגות השתנו לאורך הזמן. הוא מתאר רגשות של שקט, כעס ופגיעות, ומעורר מחשבה על האופן שבו סיפרנו לעצמנו את סיפור האירועים.
להמשך קריאהמילים שנשארות איתנו
דברי התורה של זיו
לפתוח את הלב.
להמשיך ללמוד.
חידושים, מחשבות ועיונים על פרשת השבוע, חגי השנה והחיים.
מועדים
מספר התכנים: 303
מוצגים תכנים בהתאם לבחירה שלכם.
ניקוי החיפוש והסינוןבין פוגרום לפוגרום
דבר התורה עוסק בהתמודדות של אם יהודייה ובתה בתקופות של פוגרומים. הטקסט מתאר את הפחד, הצורך לברוח במהירות, האריזה, העקירה ממקום למקום, והמציאות של חרדה, אובדן וחוסר ביטחון.
להמשך קריאהארזי הלבנון
דבר התורה עוסק בארזי הלבנון, בדימוי דמויות חזקות ונבחרות שהיו בעבר והמתמודד עם תקופה בה נעלם כוחן והשפעתן. הוא דן בשאלות על היעדרותם והפנייה לה' בשעת משבר ואובדן.
להמשך קריאהאפור
דבר התורה עוסק בנושא האפור והזוועה הכרוכה בו. הטקסט דן בתחושת הדחייה הנובעת מהמראה האפרורי ומהגופות הצנומות, ומעלה שאלה על היחס לזוועה וליופי בעולמנו כיום ובעתיד.
להמשך קריאהאי אפשר לדעת
דבר התורה עוסק בשאלה מי האדם שמולנו ומה אופיו, תוך עיסוק בחוסר היכולת לדעת מראש אם מישהו מסוכן או עובר אורח תמים, ומתאר תחושות של חוסר ודאות כלפי כוונותיו של הזולת.
להמשך קריאהאבינו מלכנו
דבר התורה עוסק בפנייה ישירה אל דמות האב והמלך, תוך העלאת שאלה על התגובה והנכונות להאזין או לפעול בעת צרה. הטקסט מתמקד בבחינה של יחס אבהי ומלכותי וזמינותו עבור הפונה.
להמשך קריאהעל החוסר
דבר התורה עוסק בתחושת החוסר והזרות בעבודת התפילה לאחר החורבן. הוא דן בהופעת מחשבות זרות בזמן התפילה, בקושי להרגיש קדושה ובשאלה כיצד להתמודד עם תחושת החסר בתפילה ובקשר עם ה'.
להמשך קריאהמשל למטרונא לעשרה בטבת
דבר התורה עוסק במשל המטרונא והשושבינים כמסגרת להבנת תהליך ההידרדרות של עם ישראל, ומדגיש את החשיבות בכך שמי שמוכיח את ישראל יהיה בעל הבנה עמוקה של מערכת היחסים הייחודית בינם לבין אדונם.
להמשך קריאהוְהָיָה לָךְ ה_ לְאוֹר עוֹלָם לעשירי בטבת
דבר התורה דן בקשר שבין שמונה, תשעה ועשירי בטבת, ומעמיד במרכזו את משמעות חשכת העולם בעקבות תרגום התורה ליוונית והמצור על ירושלים. הטקסט בוחן את השפעת אובדן אור התורה על עם ישראל והאנושות.
להמשך קריאההמיוחד בעשרה בטבת
דבר התורה עוסק בשאלה מהו הייחוד של צום עשרה בטבת, מדוע הוא נקבע דווקא ביום תחילת המצור על ירושלים ולא ביום חורבן בפועל, ומנתח את משמעותו בניגוד לשאר צומות החורבן.
להמשך קריאהה. על הכונה – הארי
דבר התורה עוסק במשמעותה של כוונה בתפילה ובעבודת ה', בשאלה מהי כוונה אמיתית וכיצד היא קשורה לאחדות בין האדם לה'. הוא דן בהבדל בין בקשה אישית לבין תפיסת האחדות ומברר את הקשר בין שמות קדושים, אהבה ואחדות.
להמשך קריאהחומות נופלות
דבר התורה עוסק בשבעה עשר בתמוז ובמשמעות נפילת החומות וההגנות של העם, ומתאר כיצד התרבות הפנימית ונטיות ההפרדה והחטאים גורמות לאובדן גבולות, לתשישות רוחנית ולהשפעות חיצוניות שליליות.
להמשך קריאהוְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל לשבעה עשר בתמוז
דבר התורה עוסק במבנה הנפשי של אדם – פנימיות, חיצוניות והחומות שביניהן, ושואל מה תפקידה של ההפרדה בין פנימיות לחיצוניות. הוא דן באפשרויות שבפני האדם והאומה כאשר חומות אלו נופלות.
להמשך קריאההתרחקנו ממקור חיינו לשבעה עשר בתמוז
דבר התורה עוסק בחמישה אירועים שקרו בי"ז בתמוז, כולל שבירת הלוחות, ביטול קרבן התמיד, הבקעת העיר, שריפת התורה והעמדת צלם בהיכל, ומנסה להבין את המשותף לפגיעות המיוחדות שקרו ביום זה.
להמשך קריאהכג. נר, נשמה
דבר התורה דן בדימוי שבין נר לנשמה על סמך פסוקים, ובוחן את מושג התמידיות מול הזמניות. הטקסט עוסק בשאלה כיצד אפשר להגיע לנצחיות, באמצעות השפעת האור והנשמה בעולם והפצתם לאחרים.
להמשך קריאהכג. חסד ה_ וצדקתו
דבר התורה עוסק במשמעות חסד ה' וצדקתו כלפי יראיו ובניהם. הוא דן באופנים שבהם יראת ה' ממשיכה לדורות הבאים, בשאלה כיצד בני בנים נושאים בתוכם את זכות אבותיהם, ומה המשמעות של זכות זו עבורם.
להמשך קריאהכב. בני בנים
דבר התורה עוסק בפסוק "טוב ינחיל בני בנים" ובוחן מה משמעות ההנחלה לבני הבנים, מהם בני הבנים, ומה ההבדל בינם לבין הבנים. בנוסף, הוא שואל כיצד המרחק או הקרבה בין הדורות קשורים לאחדות ולהנחלת הטוב.
להמשך קריאהכ. איש ההגות והמעש ליום הרצל
דבר התורה עוסק בדמותו של שמואל כאיש הגות ובניו כאנשי מעש, ומעלה את המתח שבין הנהגה רוחנית להנהגה מעשית. הוא דן גם באופי השלטון בישראל ונוגע בדמותו של הרצל כמי ששילב הגות ומעש.
להמשך קריאהטו. שתי הדרגות שבישראל אור החיים הקדוש
דבר התורה עוסק בשתי דרגות שקיימות בישראל, הנסתר והנגלה, ומברר כיצד הן משתקפות בקרבנות הכבשים והמושגים של בירור הנסתרות. הנושא המרכזי הוא יחסם הייחודי של ישראל למציאות והתפקיד של בירור בעולם.
להמשך קריאהט. אין סוף בתוך הסוף הרבי מקלויזנבורג
דבר התורה דן בשאלה מדוע מצווים להשתכר בפורים ומה משמעות הדעת והדמיון בחיבור בין עליונים לתחתונים ובין תיאוריה לפרקטיקה. הוא בוחן תפקיד הדעת והשפעותיה, ומעלה תהייה על הגדרתה ומהותה.
להמשך קריאה