לקונה עבדיו בדין
דבר התורה עוסק במשמעות של ראש השנה ויום הולדת ובשאלה מדוע יש לציין את תחילת השנה. הוא דן בתיאור בריאת האדם בספר בראשית וביחס שבין חסד לדין, ובאחריות האדם להמשיך את מעשה הבריאה.
להמשך קריאהמילים שנשארות איתנו
דברי התורה של זיו
לפתוח את הלב.
להמשיך ללמוד.
חידושים, מחשבות ועיונים על פרשת השבוע, חגי השנה והחיים.
מועדים
מספר התכנים: 303
מוצגים תכנים בהתאם לבחירה שלכם.
ניקוי החיפוש והסינוןכמה הארות לימים הנוראים
דבר התורה דן בפסוקים הנקראים בראש השנה ובהפטרות, ועוסק במפגש בין עם ישראל לאומות העולם דרך סיפורי הגר ואבימלך, במשמעות מלכות ה' בימים הנוראים, בפעולת האדם כשותף לאלוהיו, ובהשוואה בין עריות לסיפור יונה בנוגע למשיכה פנימית והשפעות חיצוניות.
להמשך קריאהכדי שתמליכוני עליכם, בני מלכים לראש השנה
דבר התורה עוסק במשמעות המלכת ה' על עם ישראל בראש השנה, ובוחן את חוויית קבלת עול מלכות שמים דרך בחינות הדין והרחמים, היחס בין פסיביות לאקטיביות, ומהות מדרגת "בני מלכים" לעומת עבדות.
להמשך קריאהזכרון ליום ראשון לראש השנה
דבר התורה דן בנושא יום הזיכרון שחל בראש השנה ובוחן מדוע הוא נקבע דווקא באמצע השנה, ולא בהקשר לאירוע היסטורי כמו חגים אחרים. הוא סוקר את שאלת משמעות התאריך ותיאור תהליך בריאת האדם בעקבות מדרש ויקרא רבה.
להמשך קריאהזה היום לראש השנה
דבר התורה עוסק במשמעותו של ראש השנה, ומדגיש את שתי הבחינות שבו: מצד אחד תחילת ההוויה והמלכת ה', ומצד שני תחושת העבדות והנטל מול הדרישה לפעולה עצמאית לאחר ההמלכה.
להמשך קריאההערות בהררי קדם חלק א
דבר התורה עוסק בדיני שליח ציבור בסליחות לעומת שאר תפילות היום, בהבדלים בין סוגי התפילות ובשאלת "המתחיל במצווה אומרים לו גמור". בנוסף נדונים הגדרות תקיעת שופר, חלוקת הלכות יום הכיפורים, והיחס בין תשובה לבחירה חופשית לפי הרמב"ם.
להמשך קריאההנגיעה בעצמות לראש השנה
דבר התורה עוסק בשאלה מהי מהות חיוב השמחה בראש השנה לשיטת הרמב"ם, ובוחן את ההבדל בין שמחת הלב הפנימית בראש השנה לבין ניהוג שמחה חיצוני בימים טובים, תוך התמקדות במשמעות עבודת ההמלכה והקשר למצוות השופר.
להמשך קריאההיום הרת עולם
דבר התורה עוסק במשמעות היום בו נברא העולם ובקשר בין קיומו הממשי של העולם לבין עמידתו במשפט בראש השנה. הוא דן בהבדל בין משפט כבנים למשפט כעבדים וכיצד סוגי יחס אלו משפיעים על משמעות המשפט.
להמשך קריאהתודעת האמונה ליום נצח שבנצח
דבר התורה עוסק בתודעת האמונה ביום נצח שבנצח בספירת העומר, ומבאר את משמעות האמונה כתודעה פנימית הנובעת מהאדם ומהווה יסוד ביציאת מצרים ובהובלת משה. הטקסט דן בקשר בין תודעת האמונה לחירות, לספירה, ולכוחה להשפיע על המציאות.
להמשך קריאהשמירת הלב מביטול הזמן כ אדר ישועות משה
דבר התורה עוסק בנושא שמירת הלב מביטול הזמן, ומדגיש את החשיבות בהגנה על הלב מהשפעות חיצוניות העלולות להסיט אותו, ובשמירה על זמן ומשאבי הנפש כך שהתוכן הרוחני ימלא את הלב ויוביל להתעלות.
להמשך קריאהשלא תהיי לבד יושבת לחג השבועות
דבר התורה עוסק בתחושות בדידות וכאב, במיוחד סביב חג השבועות, ובהתמודדות עימן דרך קשר בין שניים. הוא מתאר דינמיקה רגשית, תקשורת שאינה דרך מילים, וניסיון להקל על הבדידות והעצב.
להמשך קריאהפרשיות המועדות השונות וחג השבועות בהן
דבר התורה עוסק בהשוואה בין שלוש פרשיות המועדות בתורה, תוך התמקדות בדרך הצגת חג השבועות בכל אחת מהן. הוא דן במהותה של כל פרשייה, במניעי הציווי ובייחודה של החוויה הדתית שנוצרת.
להמשך קריאהעל הבית ועל המדבר לחג השבועות ולסיום ביצה
דבר התורה דן בנושא היחס בין מושג הבית למושג המדבר בהקשר של חג השבועות וסיום מסכת ביצה, ובוחן את המשמעות של מוקצה דרך שתי גישות אלו, תוך חיבור ביניהן לסוגיות שבת ויום טוב.
להמשך קריאהנווה מדבר לחג השבועות
דבר התורה עוסק בשלושת המובנים בהם ניתנה התורה: באש, במים ובמדבר. הוא דן במשמעות כל אחד מהסמלים ומה הם מבטאים לגבי חג השבועות, שמיני עצרת ותהליך קבלת התורה על ידי האדם.
להמשך קריאהלבטוח בעצמי לששה בסיון
דבר התורה עוסק במחלוקת המשנה והברייתא בעניין מקור העומר ושתי הלחם, ושואל מהו יסוד ההבדל בין הדעות: האם ניתן להתיר איסורים רק בארץ מתוך קדושה מיוחדת, או שכל מקום בעולם מאפשר זאת על פי האינסטינקט האנושי.
להמשך קריאהחוברת הארות לחג שבועות – זיו חן זצ"ל
דבר התורה מציג עיון בחג השבועות דרך סוגיית מנחת העומר ומנחת שתי הלחם, ההבדל בין חידוש במרחב החול לחידוש במרחב הקודש, היחס לספירת העומר, ודגשים בפרשיות המועדות בתורה.
להמשך קריאהחג הביכורים ומתן תורה
דבר התורה עוסק בשני היבטים של חג השבועות: חג הביכורים וחג מתן תורה. הוא דן ביחסים ביניהם, במשמעות הבאת הביכורים והמימד המעשי והדיבורי שבמצווה, ובתחושות המלוות את האדם בקיום המצוות.
להמשך קריאההמנחה החדשה לחג השבועות
דבר התורה עוסק בהבדל בין מנחת העומר שמאפשרת חידוש במרחב החול לבין מנחת שתי הלחם שמאפשרת חידוש במקדש. הוא דן בשאלת משמעות ההפרדה או האחדות בין שני סוגי החידוש ובמשמעות ספירת העומר כתהליך מעבר בין המרחבים.
להמשך קריאהצדיקים נותנים וצדיקים מקבלים כא אדר ר אלימלך
דבר התורה עוסק במשמעות של נתינה וקבלה אצל צדיקים, ומתאר שלוש מדרגות של צדיקים: צדיק שכל כולו נתינה, צדיק שמקבל גם לצורך עצמו, וצדיק שמקבל כדי לעשות נחת רוח ליוצרו. הטקסט דן בהשפעת הצדקה וההבדלים בין מדרגות אלו.
להמשך קריאה